הגמרא
במסכת בכורות (כט ע"א) אומרת כי כשם שהקב"ה נתן תורה בהר סיני בלי
לקחת שכר מעם ישראל, אף כל המלמד תורה צריך ללמדה בלי שכר. ולומדים זאת מהפסוק
"רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה'
אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה
לְרִשְׁתָּהּ" (דברים ד ה). הרי שמשה מלמד אותם כמו שה' מלמד
"כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה' אֱלֹהָי". ודרשו חכמים "מה אני בחנם אף
אתם בחנם". על כן היה הרב אליהו זצוק"ל מקפיד מאוד לא לקחת שכר על
שיעורים שהוא נותן, או תשובות שהוא עונה, ואפילו קופה של צדקה לא הייתה אצלו
בחדר, שלא יחשבו אנשים שהם צריכים לתרום.
סיפר יצחק צדיק
מגבעת זאב: פעם באתי לרב לשאול שאלה, ובדרכי החוצה מהלשכה ראיתי זוג שאינם
שומרים תורה ומצוות שהגיעו לרב לבקש ברכה לילדים. הם אמרו למזכירה שהם מבקשים
לשלם, והיא השיבה להם: כאן לא משלמים. הם לא הבינו איך ייתכן שבאים לרב, הרב
מקדיש להם זמן, מקבלים ברכה מהלב ואולי גם עצה, ולא משלמים על כך. כשהם נוכחו
לדעת שהמזכירה לא מסכימה בשום אופן לקחת מהם כסף, לא לרב ולא לישיבה ולא לשום
תרומה שהיא, הם יצאו משם נפעמים ושמעתי הם אומרים זה לזה: מדובר באיש קדוש.
