סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק שישי

תנו כבוד לתורה

מרן הרב מרדכי אליהו מוסר נפש למען החזקת תורה ומכתת רגליו למען הצלחת לימוד תורה ומעמיד את הישיבה על רגליה למען כבוד התורה 

 
מספר אליהו רבוח, תושב בר-יוחאי לשעבר, כיום תושב קריית-ארבע: בשנת תש"ס
הייתי אברך צעיר בישיבת מרכז תורני בצפת בראשות הרב בניהו ברונר שליט"א.
היינו ישיבה משגשגת, האברכים קיבלו מלגות בזמן, ובמקביל נפתחה ישיבת ההסדר.

 
בעקבות קשיים כלכליים של הישיבה, לאחר עליית מפלגות שהדת לא עמדה בראש
מעייניהן, בלשון המעטה, החלו לקצץ את תקציבי הישיבות ואת סבסוד האברכים. הישיבה
נקלעה לחובות עד שבמשך ארבעה חודשים אברכים בעלי משפחות לא קיבלו מלגות ולא
משכורות. החוב הלך וטפח והגיע לכמיליון שקלים.
 
באחד הימים תלה ראש הישיבה מודעה, בה הוא מסביר בקצרה כי כולל האברכים נסגר
עקב חובות, ולכן כל אברך ימצא לעצמו מסגרת אחרת. למותר לציין איזו אווירה שררה
בישיבה באותם ימים, מלבד הלחץ וחוסר האונים. אני עשיתי מעשה, לקחתי את אותה
מודעה ונסעתי לרב דוד אבוחצירא שליט"א מנהריה. הראיתי לו את הכתוב במודעה,
והוא אמר בתשובה: "ישיבות וכוללים לא נסגרים! רק נפתחים!". אחר כך הוא
ברך אותי שתהיה ברכה והצלחה בכול מעשי ידיי וברכת האבות תהיה בעזרי.
 
שאלתי את הרב מה עליי לעשות, והוא אמר לי: "אתה כבר יודע, ברכה
והצלחה". ביקשתי משהו לקחת לברכה. הגבאי נתן לי שלושה בקבוקי ערק עם ברכה
מהרב וברך אותי להצלחה .
 
יצאתי ממנו ורגליי נשאו אותי לרבי ומורי הרב שמואל אליהו בצפת. סיפרתי לו מה
אמר הרב דוד, ושאנחנו חייבים לעשות משהו להצלת הישיבה שלא תיסגר. הרב הציע לערוך
ערב התרמה, ואני החלטתי לנסוע בהקדם לרב מרדכי אליהו זצ"ל לקבל את עצתו
וברכתו. כבר למחרת התייצבתי בביתו של הרב זצ"ל והראיתי לו את המודעה על
סגירת הישיבה בצפת. כשהוא ראה את הכתוב הוא הגיב באותן המילים ממש של רבי דוד
שליט"א: "ישיבות לא נסגרות, רק נפתחות". שאלתי את הרב האם יוכל
להגיע לערב ההתרמה של הישיבה, ולא זו בלבד שאמר שיגיע, אלא שהורה לעוזרו למצוא
את התאריך הקרוב ביותר האפשרי.
 
ערב ההתרמה נקבע לכ"ח באלול, יומיים לפני ראש השנה. נותרו לי חודש וחצי
בלבד להתארגנות. הנהלת הישיבה הייתה מאוד סקפטית ולא האמינה שזה יצליח, אבל
אפשרה לי להמשיך בהתארגנות. ראש הישיבה הרב בניהו תמך מאוד, וחברים לעמותה
בישיבה נרתמו כולם – אברכים, בחורים וחברים, ובראש כולם ראש המועצה דאז יוסי עוז
שעזר לי מאוד. הפכתי את המשרד של הרב שמואל אליהו לחמ"ל שלי, ממנו ניהלתי
וארגנתי ערב שאף אחד בצפת לא ישכח, ערב לכבודה של תורה.
 
מרן הרב אליהו זצ"ל הגיע ביום כ"ח אלול לשיחות חיזוק והתעוררות
באולפנת בני-עקיבא מירון ובישיבה התיכונית, שיחה לישיבה ולבסוף לערב ההתרמה. את
האולם מילאו עסקנים, חברים ומוקירי הישיבה, וכאשר מרן הרב הגיע למקום כולם עמדו
בפתחו של האולם וקיבלוהו ברוב עם והדר.
 
הערב היה עמוס בברכות, וכולנו חשנו ברוח החדשה שהחלה נושבת במקום. רוח של
קדושה. ההכנסות מאותו ערב כיסו את כל ההוצאות והחובות, וכולנו יצאנו משם בהרגשה
של ברכה גדולה לשנה החדשה. גם היום, 15 שנים אחרי אותו מעשה, הישיבה מעמידה
תלמידים הרבה, וראש הישיבה החדש והרב אייל יעקובוביץ בראשה מכניס רוח קדושה
וטהרה ללימוד תורת מרן .
 
בראש השנה באותה שנה הייתי בצלו של הרב דוד אבוחצירא שליט"א מנהריה. כאשר
ניגשתי אליו, הוא קם ונשק על ראשי ואמר לי שהוא רואה שזכיתי לפתוח מחדש את
הישיבה. סיפרתי לו על ההצלחה הכבירה בזכות התרומות, והרב תיקן אותי ואמר: זה לא
בזכות התרומות, זה בזכות הרב מרדכי אליהו. זכותו עמדה לכם וברכתו. בזכות מרן
עשרות ומאות תלמידי חכמים לומדים בישיבות הקדושות ומגדלים דורות של תורה וטהרה.
תהיה נשמתו מליצה יושר עלינו תמיד.
 
תמונה מהדינר בצפת:

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

עוד סיפר אותו יהודי: בעבר התגוררתי בשכירות ליד אדמו"ר חשוב, ורציתי לזכות לרכוש דירה משלי. הגעתי לבקש ברכה מהרב זצ"ל על קניית דירה בארץ ישראל, אבל במקום לברך אותי שאזכה בדירה הוא אמר: אתה גר...
במשך שנתיים נפגשתי עם המון בחורים למטרת נישואין, אבל חתונה אין. החלטתי ללכת לרב מרדכי אליהו זצ"ל. הגעתי לביתו, וכשהרב פתח את הדלת אמרתי לו: שנתיים אני לא מצליחה להתחתן. אני מוכנה לעשות כל דבר...
אחרי הטקס ניגשתי אל הרב ושאלתי אותו מה העניין. הרב השיב לי: שמתי לב שבסידורים האלה אין ברכות, לא ב"ברוך שאמר", לא ב"ישתבח" וכדומה. אני מבין שאלה סידורים מיוחדים לבנות. מדוע ייגרע חלקן? מדוע שלא...
הרופא הכניס דרך האף מכשיר לראות את מיתרי הקול, ולחרדתי שמתי לב שהבדיקה מתארכת מאוד והרופא בודק שוב ושוב. חששתי מאוד, ושאלתי את הרופא מה קורה? והרופא השיב לי בתדהמה שהיבלות נעלמו והכול אצלי בסדר... 
התחלתי לראות את ברכת הרב פועלת. לאחר כמה זמן הם אמרו לי: אנחנו מניחים תפילין בכל יום. כך לאט לאט החלו שני התלמידים הללו לקיים מצוות ולשמוע שיעורי תורה. גם היום הם הולכים יחד, האחד...
שיהודי בא לבקש ברכה בעבור חבירו.. בהמשך מבקש אותו יהודי מהרב שלא יכעס על כך שחברו לא עשה מה שהרב אמר... השיב לו הרב: "מעולם לא כעסתי ולא הקפדתי. עדיין לא למדתי לכעוס".