סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק שישי

תנו כבוד לתורה

מרן הרב מרדכי אליהו מוסר נפש למען החזקת תורה ומכתת רגליו למען הצלחת לימוד תורה ומעמיד את הישיבה על רגליה למען כבוד התורה 

 
מספר אליהו רבוח, תושב בר-יוחאי לשעבר, כיום תושב קריית-ארבע: בשנת תש"ס
הייתי אברך צעיר בישיבת מרכז תורני בצפת בראשות הרב בניהו ברונר שליט"א.
היינו ישיבה משגשגת, האברכים קיבלו מלגות בזמן, ובמקביל נפתחה ישיבת ההסדר.

 
בעקבות קשיים כלכליים של הישיבה, לאחר עליית מפלגות שהדת לא עמדה בראש
מעייניהן, בלשון המעטה, החלו לקצץ את תקציבי הישיבות ואת סבסוד האברכים. הישיבה
נקלעה לחובות עד שבמשך ארבעה חודשים אברכים בעלי משפחות לא קיבלו מלגות ולא
משכורות. החוב הלך וטפח והגיע לכמיליון שקלים.
 
באחד הימים תלה ראש הישיבה מודעה, בה הוא מסביר בקצרה כי כולל האברכים נסגר
עקב חובות, ולכן כל אברך ימצא לעצמו מסגרת אחרת. למותר לציין איזו אווירה שררה
בישיבה באותם ימים, מלבד הלחץ וחוסר האונים. אני עשיתי מעשה, לקחתי את אותה
מודעה ונסעתי לרב דוד אבוחצירא שליט"א מנהריה. הראיתי לו את הכתוב במודעה,
והוא אמר בתשובה: "ישיבות וכוללים לא נסגרים! רק נפתחים!". אחר כך הוא
ברך אותי שתהיה ברכה והצלחה בכול מעשי ידיי וברכת האבות תהיה בעזרי.
 
שאלתי את הרב מה עליי לעשות, והוא אמר לי: "אתה כבר יודע, ברכה
והצלחה". ביקשתי משהו לקחת לברכה. הגבאי נתן לי שלושה בקבוקי ערק עם ברכה
מהרב וברך אותי להצלחה .
 
יצאתי ממנו ורגליי נשאו אותי לרבי ומורי הרב שמואל אליהו בצפת. סיפרתי לו מה
אמר הרב דוד, ושאנחנו חייבים לעשות משהו להצלת הישיבה שלא תיסגר. הרב הציע לערוך
ערב התרמה, ואני החלטתי לנסוע בהקדם לרב מרדכי אליהו זצ"ל לקבל את עצתו
וברכתו. כבר למחרת התייצבתי בביתו של הרב זצ"ל והראיתי לו את המודעה על
סגירת הישיבה בצפת. כשהוא ראה את הכתוב הוא הגיב באותן המילים ממש של רבי דוד
שליט"א: "ישיבות לא נסגרות, רק נפתחות". שאלתי את הרב האם יוכל
להגיע לערב ההתרמה של הישיבה, ולא זו בלבד שאמר שיגיע, אלא שהורה לעוזרו למצוא
את התאריך הקרוב ביותר האפשרי.
 
ערב ההתרמה נקבע לכ"ח באלול, יומיים לפני ראש השנה. נותרו לי חודש וחצי
בלבד להתארגנות. הנהלת הישיבה הייתה מאוד סקפטית ולא האמינה שזה יצליח, אבל
אפשרה לי להמשיך בהתארגנות. ראש הישיבה הרב בניהו תמך מאוד, וחברים לעמותה
בישיבה נרתמו כולם – אברכים, בחורים וחברים, ובראש כולם ראש המועצה דאז יוסי עוז
שעזר לי מאוד. הפכתי את המשרד של הרב שמואל אליהו לחמ"ל שלי, ממנו ניהלתי
וארגנתי ערב שאף אחד בצפת לא ישכח, ערב לכבודה של תורה.
 
מרן הרב אליהו זצ"ל הגיע ביום כ"ח אלול לשיחות חיזוק והתעוררות
באולפנת בני-עקיבא מירון ובישיבה התיכונית, שיחה לישיבה ולבסוף לערב ההתרמה. את
האולם מילאו עסקנים, חברים ומוקירי הישיבה, וכאשר מרן הרב הגיע למקום כולם עמדו
בפתחו של האולם וקיבלוהו ברוב עם והדר.
 
הערב היה עמוס בברכות, וכולנו חשנו ברוח החדשה שהחלה נושבת במקום. רוח של
קדושה. ההכנסות מאותו ערב כיסו את כל ההוצאות והחובות, וכולנו יצאנו משם בהרגשה
של ברכה גדולה לשנה החדשה. גם היום, 15 שנים אחרי אותו מעשה, הישיבה מעמידה
תלמידים הרבה, וראש הישיבה החדש והרב אייל יעקובוביץ בראשה מכניס רוח קדושה
וטהרה ללימוד תורת מרן .
 
בראש השנה באותה שנה הייתי בצלו של הרב דוד אבוחצירא שליט"א מנהריה. כאשר
ניגשתי אליו, הוא קם ונשק על ראשי ואמר לי שהוא רואה שזכיתי לפתוח מחדש את
הישיבה. סיפרתי לו על ההצלחה הכבירה בזכות התרומות, והרב תיקן אותי ואמר: זה לא
בזכות התרומות, זה בזכות הרב מרדכי אליהו. זכותו עמדה לכם וברכתו. בזכות מרן
עשרות ומאות תלמידי חכמים לומדים בישיבות הקדושות ומגדלים דורות של תורה וטהרה.
תהיה נשמתו מליצה יושר עלינו תמיד.
 
תמונה מהדינר בצפת:

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

הגעתי אל הרב זצ"ל, בתפילה שברכתו תיטיב עם אשתי, ואכן הוא עשה כפרות ולאט-לאט היא התחילה להתעורר. כעבור שנה וחצי, להפתעת כולם, נולדה לנו בת. אבל אחרי ההיריון הזה הרופאים בישרו לנו שזה יהיה ההיריון...
אחד האנשים שנכח במקום ביקש מהרב לבדוק מזוזה שהביא עמו. הרב הביט במזוזה בעינו החדה, ולפליאת כולם הוא ראה במזוזה דברים שאיש לא הבין מנין הרב יודע אותם. הרב הדריך את אותו אדם איך לנהוג...
 דע לך כי היו הרבה אנשים שחשבו כמו הרצל להביא את היהודים לארץ ישראל. וחלקם בוודאי היו גם מוכשרים ממנו. ובכל זאת הם לא הצליחו והוא הצליח. כל זה בגלל שהכול הוא עניין של סייעתא...
הרב היה שם לב לכל אחד בבית-הכנסת שלו. אם מתפלל לא היה מגיע לתפילה, היה הרב שואל עליו, מדוע לא הגיע....אם התברר שאדם אושפז בבית-החולים, היה הרב הולך לבקרו. כשהיה חוזר לבית-הכנסת, היה הרב שואל...
. נזכרתי איך הוא היה מנשק את הציצית כאילו זה היה הדבר הכי מתוק בחיים. כך בחתונות, כך בתפילה וכך בהזדמנויות שונות אחרות. שנים עברו מאז, אבל הזיכרון הזה עומד לנגד עיני. אשרי מי שזכה...
איך הכריע מרן בשאלה לבחור מעדה קדושה בישראל, שנמנעים מלישא בנות כהנים מהחשש שבנישואין אלו תאבד הבת כהן ממעלת הכהונה ? החובה והקדושה שיש לכל אחד ובמיוחד לישראל הנשוי לבת כהן להיקרא "בן תורה" !