סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק חמישי

תפילה בכות המערבי ביום הפיגוע

באותו יום, קודם הפיגוע, ביקש הרב אליהו זצ"ל להתפלל בכותל המערבי לביטול איזו גזירה שאף אחד לא ידע מה היא, ורק אחר כך התבררה כפיגוע שבו נהרגו שמונת תלמידי הישיבה. על כן רבים היו בכותל באותה תפילה, וכך גם אנחנו...הרב יצא באותו יום מהכותל בפנים חתומות, שלא כדרכו. 

סיפר הרב מאיר אדרי, ראש ישיבת נווה הרצוג, אשדוד: יום לפני הפיגוע
בישיבת "מרכז הרב", הגעתי עם התלמידים שלי מהישיבה, להתפלל בכותל.
באותו יום, קודם הפיגוע, ביקש הרב אליהו זצ"ל להתפלל בכותל המערבי לביטול
איזו גזירה שאף אחד לא ידע מה היא, ורק אחר כך התבררה כפיגוע שבו נהרגו שמונת
תלמידי הישיבה. על כן רבים היו בכותל באותה תפילה, וכך גם אנחנו.
 
אני זוכר היטב את האירוע הזה, כי התוכנית שלנו הייתה להיות עם התלמידים בישיבת
"מרכז הרב", ורק בגלל התפילה השתנתה התוכנית שלנו והתפללנו בכותל. ממש
ניצלנו בנס.
 
התפללנו עם הרב וליווינו אותו ביציאתו מן הקודש. הרב יצא באותו יום מהכותל
בפנים חתומות, שלא כדרכו. רבים-רבים הקיפו אותו, ואני עמדתי רחוק. רציתי לבקש
ממנו ברכה על הבת שלי, אך לא ידעתי איך לגשת אליו. כשראיתי שאיני יכול להגיע
אליו, נשאתי תפילה בעצמי על הבת שלי, בזכות הרב. והנה אני רואה אותו מרחוק מסתכל
עלי, מושיט את ידו לברכה לכיוון שלי ממש. הבנתי שהוא הצטרף לברכתי על הבת שלי
וברוך ה' היא נושעה.
(הרב מאיר אדרי, ראש ישיבת נווה הרצוג, אשדוד)

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

בבוקר קמתי, ובמקום לנסוע ישר לבית-הכנסת החלטתי לעשות סיבוב ליד ביתו של כבוד הרב. כאשר ראיתי את מכוניתו של הרב בחנייה, עליתי לביתו. כאשר הרב ראה אותי, הוא צחק צחוק גדול ופניו האירו...
הזוהר אומר שאנחנו חיים בזכות התפילות של הצדיקים בעולם העליון שמתפללים עלינו כל הזמן. את דברי הזוהר הזה ראינו בחוש בסיפור שסיפרה נכדת הרב זצ"ל. יש לנו בבית הספר מחנכת מסורה מאוד ועם הרבה ניסיון,...
כל האנשים באים לכאן, לציון של אימא, ובוכים ובוכים. אני רוצה לשמח את אימא, ואימא שמחה כשהיא רואה את הבנים שלה אוכלים...
אחרי לילות ללא שינה ובכיות והתייעצויות רפואיות, נסענו לרב מרדכי אליהו זצ"ל ואמרתי לו בבכי מה שהרופאים אמרו לי.  הרב הסתכל עלי במבט כל כך טוב ואמר לי: אל תדאגי! לידה קלה, ושיהיה במזל טוב! 
איך מרן מגיב שכתלמיד עקשן חושב שנעלמו מעיני מרן "מגיד משנה" מפורש"? בקיאותו המדהימה של מרן בספרי אחרונים שההפליאה את הלומדים. גדוּלה עם פשטות וענווה 
 כששאל אותה הרב לשם מה היא זקוקה למשקל, השיבה הרבנית שמחה: "לפעמים אינני מסוגלת לאכול הרבה, וסעודתי קצובה למנות קטנות, בכדי לדעת אם אכלתי כזית או כביצה והתחייבתי בברכה אחרונה, רכשתי את המשקל".