סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

תפילות בעולם העליון

הזוהר
אומר שאנחנו חיים בזכות התפילות של הצדיקים בעולם העליון שמתפללים עלינו כל
הזמן. את דברי הזוהר הזה ראינו בחוש בסיפור שסיפרה נכדת הרב זצ"ל.

יש לנו בבית הספר מחנכת מסורה מאוד ועם הרבה ניסיון, שהיא
כלתו של תלמיד חכם גדול שלא עוסק בנסתרות וסגולות. הייתה לה תלמידה מאתגרת מאוד,
ולמרות שהיא התייעצה וביררה וניסתה, היא לא הצליחה לטפל בה, והתחושה שלה הייתה
שהדברים רק מתדרדרים. אני צפיתי בתהליך מרחוק, לא ידעתי איך לעזור לה, אבל שמתי
לב בזמן מסוים שמשהו בתהליך נפתח עם הילדה, שיתוף הפעולה עם ההורים הסתדר, היא
חזרה לבית הספר ומתנהגת כיאות. נראה שמשהו בה ממש התאזן. לאחר שזה קרה ניגשה
אליי המחנכת ושיתפה שהיא הייתה בחוסר אונים מול הילדה, ואז היא נסעה במיוחד עם
בעלה לציון של סבא הרב זצ"ל, הם ממש התפללו ובכו שתהיה סיעתא דשמיא והוא
יעורר זכויות על הילדה הזו. וממש, מאז היא רואה ישועות.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

סיפר גבריאל דוד פדידה: כשנולד בננו הבכור אמרו לנו הרופאים שיש בעיה גדולה בכבד שלו, כי יש וריד שגדל מחוץ לכבד, הוורידים הקטנים שבתוך הכבד לא עושים את פעולתם והתינוק הקטן חייב ניתוח דחוף. חששנו...
בהגיעי לאולם באיחור כל כך גדול מצאתי אנשים קצרי רוח. חלקם הסתכלו עלי במבט מאשים, מבט ששואל: איך העזת לאחר כל כך הרבה? וחלקם אף שאלו אותי אם אני יודע שהרב אליהו ממתין לי כבר...
סיפר הרב רפאל יצחק הרקם, ממלבורן שבאוסטרליה: סיפר לי מו"ר אבי מנשה הרקם, שכאשר הרב זצ"ל התארח בלוס אנג'לס הוא לא רצה לישון במלון בשבת, בגלל מנורות שהיו נדלקות כשהיו עוברים לידן ודלתות חשמליות שהיו...
הרב שאל אותי: איך תעלו לבית בשבת? מן הסתם יש פה מעלית שבת, אבל היא לזקנים ולחולים. הייתי מעט נבוך, לא חשבתי על זה, אבל בתשובה ביקשתי מהרב שיברך אותי ואת בני ביתי שלא נהיה...
לא תכננתי לנסוע לחו"ל. אבל פעם אחת, אשתי ואני היינו חייבים לנסוע. נולד לנו נכד בחו"ל, ולפני רכישת הכרטיס שאלתי את הרב האם אוכל לנסוע לברית המילה…תשובתו של הרב הייתה: אשתך תיסע, ואתה תישאר בארץ...
שוב הבנתי עד כמה הרב זהיר בענייני מאכלים, אבל גם לא פחות בעניינים של כבוד הבריות...