סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק חמישי

תפילות לרפואה של כלל ישראל

אותה שבת קרעו את הרקיע תפילותיהם של כלל ישראל מכל הזרמים ומכל העדות, כשכולם זועקים "א-ל נא רפא נא לה", "אַל נא יהי עולם בלי ירח". את התוצאות ראינו מייד בצאת השבת. 

כשהרב זצ"ל שכב במיטת חוליו בבית-החולים "שערי
צדק", הוחלט ליזום תפילות בכל העולם לרפואת הרב. התפילות היו אמורות להיערך
בשבת, ההחלטה על ביצוע התפילות התקבלה ביום חמישי.
 
ייזכרו לטוב דפוס "מרקם" והצדיק פנחס מבני-ברק שלקחו על עצמם ללא
עלות את הגרפיקה וההדפסה של הפרסום.
 
בשל הזמן הדחוק מרגע ההחלטה עד לביצוע, יצאו הפרסומים ביום חמישי באזור השעה
23:00 בלילה. מדובר ב-100,000 דפים שהיו אמורים להתחלק בכל הארץ עד שבת. בשל
השעה המאוחרת היה חשש כבד שלא נספיק להפיץ במהלך הלילה את כל החומר.
 
פניתי לידידי ר' משה סלומון, מנהל מחלקת כשרות שומרון, וביקשתי את סיועו. בשעה
23:00 בלילה הגענו יחד לבני-ברק, העמסנו את החומר, ומרגע זה התרחש תהליך שאין לי
כל דרך להסביר אותו. התחלנו להריץ טלפונים לאישים שונים מקריית-גת בדרום ועד צפת
בצפון והתחלנו לנוע לאורך הציר.
 
בצמתים שונים ברחבי הארץ, בשעות מוזרות, לפנות בוקר, המתינו לנו חסידי גור,
חסידי ברסלב, חסידי חב"ד, ליטאים, ש"סניקים, ספרדים, אשכנזים,
חילוניים ודתיים-לאומיים, ואספו מאתנו בשקיקה את הפלאיירים, וכל אחד מהם מגדיל
לעשות ומצרף ליוזמתנו עוד יוזמה שתפיץ את הפרסום לקהל רחב יותר.
 
לפנות בוקר התפצלנו, ואני המשכתי לכיוון השומרון להמשך חלוקה. בכניסה לעלי,
כאילו לפי תכנון מראש, המתין לי מחלק של "מקור ראשון". נעצרתי כדי
לברר משהו, והוא שאל אותי לאן החומר מיועד. כשהסברתי לו על מה מדובר, החליט
בהתלהבות לסייע ולקח ממני פלאיירים להפצה לאזור צפון השומרון. הוא אמר לי, שגם
חברו שמפיץ לדרום השומרון מתחיל לפעול בשעות אלו.
 
בצומת מעבר מכמש פגשתי את חברו, ללא תיאום מראש ובתזמון מדויק. גם הוא, ללא
הכנה מוקדמת, הסכים בהתלהבות להפיץ את הפלאיירים בדרום השומרון.
 
באותה שבת קרעו את הרקיע תפילותיהם של כלל ישראל מכל הזרמים ומכל העדות,
כשכולם זועקים "א-ל נא רפא נא לה", "אַל נא יהי עולם בלי
ירח". את התוצאות ראינו מייד בצאת השבת.
 
הרב אהב את כולם, הוא היה אב לכולם והם השיבו לו אהבה. מי ייתן לנו תמורתו?!

(הרב אלי מימון, כוכב-יעקב(

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

רב השיב לי בנחת: תנוחי קצת ואל תלכי לבית החולים עד שאומר לך לעשות כן. בחמש לפנות בוקר התקשר אלינו הרב ואמר לבעלי שהגיע הזמן, ללכת מיד לבית החולים. הפעם כבר למדתי את הלקח ויצאנו...
סיפרה שירה עטייה: בשבת אחרי התפילה, היו המתפללים מלווים את הרב זצ"ל עד לביתו. נדמה היה שהפרידה מהרב קשה ויש רצון להיות איתו כמה שיותר. הילדים היו רצים לפני הפמליה הזאת, פותחים את דלת הבניין...
חזרנו הביתה, אבל למרות שעל פניו לא הייתה סיבה לכך, התינוק הקטן כמעט ולא ישן. לא היו לי לא יום ולא לילה, והדבר הפך להיות קשה מנשוא, שכן ב"ה היו עוד ילדים בבית. בשלב מסוים...
אחד האנשים שנכח במקום ביקש מהרב לבדוק מזוזה שהביא עמו. הרב הביט במזוזה בעינו החדה, ולפליאת כולם הוא ראה במזוזה דברים שאיש לא הבין מנין הרב יודע אותם. הרב הדריך את אותו אדם איך לנהוג...
חכה ותראה שעם הזמן הם כולם יבואו ויתחברו לעם ישראל... ומי הסית את הקייסים האתיופים לא לקבל את עמדת מרן לגבי יהודתם של יהודי אתיופיה 
לא הבנתי למה התכוון הרב עד שהגעתי לניתוח. בבדיקות שעברתי בסמוך לניתוח לא היה כל סימן ורמז לגידול. זה היה מפליא איך הגידול נעלם לו.