סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק תשיעי

תפילין עם עבודה זרה

אני
מחזיק בית חב"ד בקארוון שנמצא באלונית באמצע כביש 6. הרבה אנשים מגיעים
למקום להניח תפילין, לפעמים שותים קפה ולומדים משהו, ותוך כדי כך מדברים על
אמונה ומעשים טובים. אחד האנשים שמגיע באופן קבוע הוא חבר שגר בקיבוץ בצפון.
מגיע דרך קבע לאלונית בכביש 6, מניח תפילין וחוזר לעיסוקיו.

יום אחד שמתי לב שיש לו שרשרת שעליה יש צלב. שאלתי אותו מה
זה, והוא השיב: זה שטויות, קיבלתי את זה במתנה ממישהו, אני לא מתייחס לזה. אני
נכנס לכפרים ערביים עם השרשרת, כדי שיחשבו שאני משלהם.

אמרתי לו שזו עבודה זרה, שישמיד את זה, אבל הוא סירב. החלטתי שאני לא מרפה מן
העניין ובכל יום שלחתי לו פסוקים כגון "והאלילים כרות יכרתון" וכו'.
אבל הוא כתב לי שארד ממנו, כי הוא ממילא לא מייחס לזה חשיבות.

יום אחד הוא הגיע כדרכו לאלונית להניח תפילין. הוצאתי
מתיקי ספר מסדרת "אביהם של ישראל" ופתחתי לו בסיפור שמספר עד כמה הרב
זצ"ל היה רגיש לעבודה זרה. כך קראתי לו שלושה סיפורים ברצף באותו הנושא.
הוא שמע את הדברים והלך למכוניתו.

לא עבר זמן רב והוא קרא
לי ואמר: בוא תראה איך אני זורק את השרשרת הזאת. זה היה מדהים לחזות בעיניי כמה
השפעה יש לסיפורים האלה על האנשים וכמה יראת שמים הם מביאים למי שקורא אותם.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

כעבור כשבועיים בננו היה מעורב בתאונת דרכים ונפגע בראש. הרופאים חששו מאוד מהתוצאות של אותה תאונה, ואמרו לנו שאם הוא יצא מזה, הרי שזה יהיה ממש נס. אבל ב"ה בננו יצא מהסיפור הזה בריא ושלם,...
עברתי עינויים קשים מאוד על-ידי אחינו, אנשי השב"כ, שכללו מכות, השפלות ואי מתן אוכל ושתייה במשך שלושה ימים. שמו אותי בצינוק בחום של כ-40 מעלות במשך 12 ימים רצופים, ואף הכניסו 10 עכברים לתא כשנרדמתי,...
כל האנשים באים לכאן, לציון של אימא, ובוכים ובוכים. אני רוצה לשמח את אימא, ואימא שמחה כשהיא רואה את הבנים שלה אוכלים...
סיפר צבי ארנהיים: היו יהודים יוצאי פרס שאחרי עידן האייתולה חומייני עזבו את איראן והיגרו לקליפורניה. אלא שהמעבר הזה היה כרוך בעוגמת נפש גדולה, שכן בפרס רובם שמרו תורה ומצוות, וכאשר הגיעו לקליפורניה פרקו כל...
 זכינו לקיים את הנדר ולקרוא לבננו על שם הרב, ולימים זכינו שבנו, הרב שמואל אליהו שליט"א, גזר משערות ראשו ב"חלקה".
הרופא אמר לי לבוא לביקורת בעוד שלושה חדשים. כשבאתי אחרי שלושה חודשים לביקורת, שוב לא היה לי כלום. אמר לי הרופא: אינך צריך לבוא יותר לביקורת. ואם חלילה יחזרו הכאבים, אתה כבר יודע למי לפנות....