סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק חמישי

תקיעת שופר בראש השנה

תמיד ידענו - שאם הרב אומר לא לדאוג, אני לא דואג... מרן הרב קיים את הבטחתו - הרב  תקע בשופר בעבור אמי ורק לאחר מכן, מלא שמחה, עזב והלך. 

שנה אחת, סמוך לראש השנה, אמי המנוחה שברה את רגלה והתארחה אצלי
בבית. שאלתי את כבוד הרב זצ"ל מה אעשה בעניין שופר בעבור אמי, והרב השיב
לי: אל תדאג.
 
ואם הרב אומר לא לדאוג, אני לא דואג.
 
ביום ראש השנה לאחר התפילה התכוונתי ללוות את כבוד הרב לביתו, אך הרב אמר לי:
בוא נלך אליך הביתה. כבוד הרב עלה לביתי, ובאותה תקופה עדיין לא הייתה מעלית
בבניין, והוא נצרך לעלות עד לקומה האחרונה ברגל. הוא תקע בשופר בעבור אמי ורק
לאחר מכן, מלא שמחה, עזב והלך.
(שלום קנוניאן, נהג הוותיקין של הרב)

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

הרבנית שמעה ונדהמה: "איך אפשר לחלק לכל עשרות האנשים שיש כאן מאותו בקבוקון קטן?", אך הרב הרגיע אותה ואמר לה שיחלק להם עם כפית. זה עדיין לא יספיק, חשבה הרבנית, אבל לא אמרה דבר...
פניתי לרבנית צביה אליהו שתחיה לקבל ברכה ולזכות לטעום מריבת האתרוגים האחרונה שהרב ברך עליה לפני פטירתו. הרבנית קיבלה את פני ובישרה לי שנשארו חתיכות אחרונות מהאתרוגים הללו. ממש זכיתי. 
כשהבאתי את הדברים בפני הרב ושאלתי אם צריך לפנות לרופא, הוא עשה תנועת ביטול והוסיף "שטויות". "למה שטויות?" הקשיתי. "כשבחורה שחוותה חוויה טמאה, עושה עבודה רוחנית עם עצמה", החל הרב מסביר, "הרוחניות הטמאה נפלטת החוצה...
איך מרגיש היהודי שזכה מדי יום להביא את הרב לתפילת שחרית בבוקר ? היחס המיוחד שהעניק הרב לכל יהודי
טליה ויוסף שושן, המכונה "יוסף הרקדן", גרים בדירה סמוכה לדירה שהתגורר בה מרן הרב אליהו זצוק"ל. לימים הפך יוסף לנהגו של מרן הרב זצוק"ל, ואחר כך לנהגה של הרבנית שתחיה. טליה מספרת כי המעבר למגורים...
הסיפור של ליאורה צוברי התרחש לאחר פטירת הרב מרדכי אליהו זצ"ל לבית עולמו. וכך היא מספרת: היינו קשורים מאוד לרב זצ"ל, ובכל החלטה משמעותית בחיינו היינו מתייעצים איתו. לפני כחמש שנים, בתחילת ההריון על בננו...