גיסי עבר תאונת דרכים קשה מאוד. הוא התנגש חזיתית ברכב, ובמשך כשעה היה לכוד במכונית תוך שהוא מאבד דם מאיברים פנימיים בבטן. לאחר שחולץ, הוא הובהל לבית החולים, שאליו הגיע במצב אנוש, ומייד הוכנס לניתוח לצורך עצירת הדימומים. לאחר מכן הוא אושפז במחלקה לטיפול נמרץ כשהוא מונשם.
שמחנו, כמובן, שהוא שרד את התאונה ונשאר בחיים, אבל לאחר שלושה ימים הרופאים בישרו לנו שבדיקת CT שהם עשו לו הראתה שיש תאים רבים במוח שמתו. התחזית ה"אופטימית" שלהם הייתה, שאם כך יישאר המצב ולא תהיה הרעה, אז הוא במצב "טוב". במילים אחרות, התחושה במשפחה הייתה שהרופאים הספידו אותו.
החלטנו לנסוע לרב מרדכי אליהו זצ"ל. הרב שאל כמה שאלות ואמר לנו לעשות לו כפרות כמו שעושים בערב יום-הכיפורים, ולאחר מכן לתת צדקה. לאחר שעשינו מה שאמר הרב, ראינו שלפעמים גיסי מזיז את הרגליים ואת הידיים, והוא אף הראה סימנים שלא טוב לו עם צינור ההנשמה.
החלטנו שאנו רוצים להתייעץ פעם נוספת עם הרב ונסענו אליו שוב. לאחר ששמע שאנו רואים לעתים סימנים חיוביים, אמר לנו הרב לנסוע לקבר החיד"א ולומר במניין את פרקי התהילים של אותיות שמו של גיסי, לפי תהילים החיד"א (תהילים החיד"א מחולקים לפי אותיות הא"ב, ובכל אות מופיעים כל הפסוקים בתהילים שמתחילים באותה אות), וכן לתת צדקה לעילוי נשמתו של החיד"א. באותן שעות שהיינו בקבר החיד"א, גיסי פקח את עיניו והתעורר לאחר עשרה ימים ללא הכרה.
בימים שעברו עליו מאז שהתעורר הוא החל להשתקם בצורה שהדהימה את כל מי שסבב אותו, ובמיוחד את רופאיו שחזו לו שחורות.
(ניר הוכוולד)
