היינו אצל חבר בסעודת פורים וקיימנו את המצווה לשמוח בפורים, וגם לשתות מעט. אך אני – גם כשאני מבוסם ושתוי, אני זוכר את המספר של הרב זצ"ל בעל-פה. הייתי קשור אליו בכל מאודי. תוך כדי שכרותי התקשרתי לרב ואמרתי לו שאני נמצא בבית של פלוני, והוא זכה ברוך ה' להקים בית אבל מבקש שיהיו לו גם בנים. הרב שמע את הבקשה ובירך את אותו אדם שהתארחנו אצלו.
כמה ימים לאחר מכן עליתי עם הרב במעלית, והרב פנה אלי ואמר: לא ידעתי שאין לו בנים. השבתי מבוהל: הרב, למי אין בנים?
אמר לי הרב: לפלוני שביקשת בשבילו ברכה. תמסור לו בשמי: השנה, בן זכר!
וכך היה.
(דורון גלבוע, מנהל היחידה לקידום נוער, מ"א בנימין)