סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק אחד עשר

כפתור ופרח

 לא ידעתי מה גורם למה, האם משמים שלחו את המוכר כדי שיהיה לרב יותר קל לקנות פרחים לאשתו, או שהמוכר התחייה מכך שהרב קונה אצלו פרחים, וכשהרב הפסיק לקנות לא היה כדאי לו להגיע למכור פרחים. את התשובה אני לא יודעת, אבל את הסיפור הייתי חייבת לספר. 

סיפרה שכנה של הרב זצ"ל: יש לי סיפור קטן שראיתי מחלון ביתי, שאולי הוא סיפור גדול. לא יודעת אם אתם כותבים סיפורים כאלה קטנים בספרים על הרב, אבל אני אספר לכם ואתם תחליטו.

מרן הרב אליהו היה מכבד מאוד את אשתו הרבנית. הייתה תקופה שהוא היה קונה לה כל ערב שבת פרחים ממוכר שעמד עם הדוכן שלו בפתח הבנק שהיה בבניין שבו גר מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל.

כשהרב לא הרגיש טוב הוא לא היה יכול לרדת למטה ולקנות פרחים לאשתו. שבוע אחר כך לא הגיע עוד המוכר למכור שם פרחים. לא ידעתי מה גורם למה, האם משמים שלחו את המוכר כדי שיהיה לרב יותר קל לקנות פרחים לאשתו, או שהמוכר התחייה מכך שהרב קונה אצלו פרחים, וכשהרב הפסיק לקנות לא היה כדאי לו להגיע למכור פרחים. את התשובה אני לא יודעת, אבל את הסיפור הייתי חייבת לספר.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 הרב מייד שאל: "מי שינה את הנוסח?", כמעט בלעתי את לשוני, ואמרתי בשקט: "הרבנית אמרה שאולי כדאי...". 
 בכל פעם שאני נזכר בסיפור הזה אני מתפעל מחדש, איך בחורה עיוורת מלידה, בהשגחה פרטית מופלאה, התחתנה בזכות הברכה של הרב זצ"ל. 
 והיה מביא את דברי הרמב"ם שכתב כי מי שלא צועק אל ה' בשעה שיש גזרות - הוא אכזרי. כי לפעמים מטרת הצרות לעורר אותנו לתשובה ובאדישותו הוא גורם ליותר צרות. 
מרן חיפש דרך למצוא את המקור ההלכתי של הרב משאש ובאמת בסוף הוא מצא. ושמח מאוד וראה בזה סיעתא דשמיא לקיים את פסקו של רב ירושלים מטעם אחר שהוא אמיתי.
סיפרה מירב עמור, בת הרב זצ"ל: כשאבא הרב זצ"ל היה רב ראשי, אני הייתי ילדה קטנה. אבא היה עסוק מאוד במתן תשובות לכל אדם בארץ ובחו"ל, כולל רבנים, ראשי ישיבות ואדמו"רים שהגיעו להתייעץ איתו בשאלות...
 אמר הרב אליהו לרב בן אבו: למה אמרת לי לא לבוא? הנה בית הכנסת מלא, אשריהם ישראל. 
 הרב אמר לו: תוך שנה אשתך תלד בן בע"ה. כמה חודשים אחר כך אשתו זכתה להיכנס להריון. 
 בעל שפתי כהן הרב שבתאי היה נרגש וקרא בקול, טוב קבלתי, כל מה שאתה אומר אני מקבל, רק תגיד לי על מה אתה נסמך, אמר לו הרב הדיין,כשהייתי בוילנא ראיתי ספר חדש שנקרא שפתי כהן...
ז. כָּל חוֹב שֶׁהִגִּיעַ זְמַן פִּרְעוֹנוֹ לִפְנֵי סוֹף הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית – בָּטֵל בְּסוֹף הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לִפְנֵי תְּחִלַּת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית, אָמְנָם אִם זְמַן פִּרְעוֹן הַחוֹב הוּא בַּשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית אוֹ אַחַר כָּךְ – אֵינוֹ בָּטֵל בְּסוֹף הַשְּׁבִיעִית....
 רבים רצו לזכות בספר זה היה מי שמוכן לשלם אלף דולר בשכרו אחר הציע אלפים וכן על זה הדרך... לימים ביקר אחד מצאצאי הבבא סאלי בבית מו"ר, והרב הציע לו לעיין בספרו של הב"ס והראה...
 נראה לי שלא אכלת". אמרתי לו: "לא נורא.