סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק ראשון

איך מכניסים סיפור של חיים לתוך ספר?

 גם היום כשאנו כבר אחרי השבעה וההספדים - אנו יודעים שכל הכרתנו אותו היא כטיפה מן הים. לא רק בכמות אלא באיכות, כל מה שידענו לא היה אלא קצה של קרחון של אדם שהיה כל כך עובד ה'. 

כשעלה רעיון לכתוב ספר על הרב הרגשנו רתיעה – איך אפשר לכתוב ספר על חיי הרב. הרי אם נרצה לכתוב את כל הסיפורים באמת גם עשרה כרכים לא יספיקו. רק הסיפורים שאנו יודעים עליהם ממה שאנשים סיפרו הם בכמות כל כך גדולה. וכל יום אנו פוגשים עוד אנשים שמספרים עוד ועוד סיפורים מופלאים. ובכלל למדנו במהלך השבעה כי מה שחשבנו שהכרנו את הרב היה רחוק מהאמת. לא ידענו עד כמה כוחו היה גדול. גם היום כשאנו כבר אחרי השבעה וההספדים – אנו יודעים שכל הכרתנו אותו היא כטיפה מן הים. לא רק בכמות אלא באיכות, כל מה שידענו לא היה אלא קצה של קרחון של אדם שהיה כל כך עובד ה'. אוהב ה' וקרוב אל ה'.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

רב הניח את ידו על ראש הילד ואמר: "ישלח דברו וירפאם". לאחר שלושה ימים הילד נעמד והתחיל ללכת. היה זה פלא גדול בעינינו!
 ברכתו של הרב זצ"ל ליוותה אותנו בהחלטה, והיא מלווה אותנו עד היום, במגורים ביישוב הזה שמתאים לנו כל כך. 
 ברגע שאמרו זאת לרב, ארשת פניו התקדרה והוא שם ידו על לחיו תוך שהוא מנענע בראשו ואומר שוב ושוב: "איזה מסכנה, איזה מסכנה, מסכנה...". 
 מיד כשנפתחה הדלת, בירך אותה הרב במאור פנים ובנחת, כאילו לא חיכה בחוץ שעה ארוכה בשעת לילה מאוחרת: שלום הרבנית, מה שלומך? 
סיפר מרדכי דז'ה מאדורה: עליתי לישראל עם הוריי ואחיי מארגנטינה בשנת 1995. לאחר כמה גלגולים התיישבנו בעיר צפת. אבא שלי ז"ל לא הצליח להתאקלם בארץ. היה לו מאוד קשה כאן והוא התגעגע לקהילה שלו בארגנטינה....
 הנהג אסף אותי ליד בית משפחת הרב אליהו ז"ל וראה את פני הנפולות, הוא שאל: "באת מה'שבעה' אצל חכם מרדכי?" כן, עניתי לו. 
 פעם אחת קרה שביום הזיכרון שכחו להדליק את הנר ובקשו להתחיל בלימוד והנה מופיעה האם לפני הרב צדקה ואו', 'למה אין לי מקום לשבת' ובו ברגע נגלתה גם לפני אמו של הרב ואמרה לה כן...,...
 המפקד בצבאי שעמד בדיוק מאחריהם ושמע את תוכן שיחתם,פנה בפנים חמורות סבר, למה אתה מעליב אותי בפני הרב הראשי, למה אתה אומר שאני לא מסכים, אדרבה תחתוך ותקצץ כמה שאתה רוצה ותהיה לנו סוכה מהודרת... 
 פעם, במסגרת עבודתי במועצת יש"ע, החלטנו לעשות תפילה ברחוב יפו, כדי שהיא תהיה של כל חלקי העם ולא רק של דתיים. 
שעה קלה לאחר שהלכו הרופאים הגיע אלי הרב, מלווה ברב זעפרני. הרב היה לבוש בגלימתו ואמר לי: אני נוסע עכשיו לארצות-הברית לביקור קצר, אבל דע לך שכאשר אחזור אתה תהיה בריא לגמרי. חשבתי לעצמי שהרי...
פעם הרב ביקש ממני לשיר את השיר "ידידי השכחת" כמו שהסבא שלי היה שר. היה שם פייטן ששמע אותי וצירף לשיר פתיחה ממנגינה ערבית. הרב מאוד לא אהב את זה, ואמר לי בלחש: "ולא קרב...
 אבנר בביוף סיפר בליל י''ד אייר בציון של רבי יהודה בר אלעאי על פלא גדול שהיה לו עם מו"ר אבא זצ''ל הכ"מ.