אתרוג בעסקת חליפין עם הרב מרדכי אליהו

כולנו מכירים את הסיפורים על ריבת האתרוגים של הרב אליהו זצ"ל, ריבה שהייתה מחוללת פלאים בקרב נשים עקרות. יש על כך אלפי סיפורים שנמצאים בספרי "אביהם של ישראל", וכמה מהם גם בספר הזה. הסיפור הבא, שקרה לפני עשרים שנה וסופר לנו רק עכשיו, גרם לנו לחשוב שאולי פענחנו את הסוד שמאחורי הסיפורים הללו.     […]

ימים נוראים

עברתי
עינויים קשים מאוד על-ידי אחינו, אנשי השב"כ, שכללו מכות, השפלות ואי מתן
אוכל ושתייה במשך שלושה ימים. שמו אותי בצינוק בחום של כ-40 מעלות במשך 12 ימים
רצופים, ואף הכניסו 10 עכברים לתא כשנרדמתי, והם כמובן נשכו אותי במספר מקומות
בגופי. כשהתלוננתי על רעב וצמא נתנו לי לשתות דברים שקשה להעלות על הכתב…

זהירות בכבוד התלמידים

הרב,
שקלט מיד את המקום הרוחני שלי, הבין שאני צריך לקחת אחריות על עצמי ולהתעורר
מחדש ואמר לי: מותר לך לעזוב את הארץ. הייתי המום. ידעתי שהרב אומר לאנשים לא
לעזוב את הארץ, ולא הבנתי מדוע הוא עונה לי כך…

שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי

על הזהירות של מרן הרב זצוק"ל בהלכות כבר סופר רבות בספרים הקודמים. חכמינו אמרו כי במקום שבו אדם נמצא בעולם הזה, כך הוא נמצא גם בעולם הבא. ועל כך יעיד הסיפור הבא.   סיפר ליאור: הכרתי את הרב זצ"ל בחייו ופעמים רבות הייתי שואל אותו שאלות בהלכה, והרב היה משיב לי. אחרי פטירתו התהלכתי כמו […]

יראת כבוד לניצולים

הרב
הסביר: כשנכנס אלי ניצול שואה עם דור רביעי, אני לא רשאי להישאר לשבת. פתאום
הבנו את גודל המעמד וגודל הנס. נזכרנו בדברים שאבא אמר לנו כשנולדה לו הנינה
הראשונה: "אם מישהו היה אומר לי בשואה שאני אחיה ויהיו לי ילדים ונכדים
ונינים, הייתי אומר לו שהוא משוגע. והנה זה קורה". 

זהירות בכבוד הורים

הרב
אמר שזה לא שייך, כי המשפחה רגישה והם בוודאי ייפגעו וזה יצער אותם. אמרתי לרב
שאני מכיר היטב את המשפחה והם לא כאלה שמקפידים, ומה שאני אעשה זה בסדר…

זהירות בכבוד ראשי ישיבות

הרב
שמע בכאב את הסיפור, הסתכל על הילד ואמר: הבן שלכם לא משתמש בסמים. המשטרה טועה
והיועצת טועה וראש הישיבה טועה. שום דבר לא בכוונת זדון, אבל זו טעות
גדולה! 

מנהג אבותינו בידינו

קשיב
לשאלה ואמר: זה לא המנהג שלכם, וחשוב לשמור על המנהגים. אם החתן כל כך רוצה לברך
"שהחיינו", שיברך על כיפה חדשה ויכוון על כל השמחות שיש בחופה. וכך
באמת בני עשה

לא לאבד את הדעת

התשובה
של הרב הותירה את המנחה בהלם מוחלט, והוא ניסה למחות. הרי אלה החיים שלהם, אם כן
מדוע להתבטא כך? אבל הרב לא התרגש והשיב: אלוקים נתן להם חיים. החיים הם לא
בשבילם, אין לאדם רשות לקחת את חייו. וכך, בלי מורא, הרב אמר את דבר ההלכה בלי
לגמגם ובלי לייפות ולהסס כלל! 

היזהרו בכבוד חכמים

מרן
חיפש דרך למצוא את המקור ההלכתי של הרב משאש ובאמת בסוף הוא מצא. ושמח מאוד וראה
בזה סיעתא דשמיא לקיים את פסקו של רב ירושלים מטעם אחר שהוא אמיתי.