כשהייתי בכנס השלוחים סיפרו לי רבים מגדולי חסידי חב"ד כי הרבי כיבד את הרב אליהו מעל ומעבר לכל מה שהם מכירים. והרבי לא כיבד מעולם שום אדם בכבוד הגדול שהיה שמור אצלו רק לרב אליהו זצוק"ל. הם הזכירו כי בפגישה האחרונה של הרבי עם מרן הרב אליהו זצוק"ל ליווה הרבי את הרב עד למכונית שעמדה בחוץ וחיכה למעלה מרבע שעה, עד שהמכונית של הרב אליהו נסעה, כשהוא מביט לכיוון המכונית עד שנעלמה מהאופק.
הם שאלו אותי האם אני יודע למה היה קשר כל כך גדול. האמת היא שבתחילה עלתה בדעתי הסיבה הפשוטה, שהם שניהם אוהבי ישראל ואוהבי ה' ואוהבי תורה וארץ ישראל. אבל היה לי ברור שיש יותר מזה.
מפגשים מחוללי גאולה
הסתכלתי בתמלילי השיחות של המפגשים ביניהם ומצאתי כי המפגש עצמו הוא משמעותי לכלל ישראל. הרבי אמר כי כאשר בנו את המשכן הכול היה בנוי ומוכן ולא שרתה שכינה עד שמשה ואהרון לא נכנסו ביחד למשכן. הרבי אמר לרבנים כי כמו משה ואהרון צריכים גם אנחנו לפעול ביחד כדי להביא גאולה לעם ישראל.
בשיחה בשנת תשמ"ד בין הרבי לבין הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל והרה"ג אברהם שפירא זצוק"ל אמר הרבי זצוק"ל:
כל הסימנים שהובאו בחז"ל על אודות סוף זמן הגלות – נתקיימו כבר. ולדוגמה, הסימנים בעניינים בלתי רצויים שבסוף מסכת סוטה – חוצפה יסגי, נערים פני זקנים ילבינו, בת קמה באמה וכו' – עניינים אלו נתקיימו כבר ובאופן של "הידור דהידור". כמו כן הסימן ד"מלכיות מתגרות אלו באלו" שעל זה אמרו חז"ל (ב"ר פמ "ב, ד.) "אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגליו של משיח".
וכן בנוגע לסימנים בעניינים טובים על הקץ המגולה, כמו שכתוב בגמרא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא" (יחזקאל לו, ח). ופירש שם רש"י: "כשתתן ארץ ישראל פרי' בעין יפה, אז יקרב הקץ" (סנהדרין צח , א ובפרש"י).
באותה שיחה אמר הרבי לרבנים כי צריכים לפעול ביחד להגביר את לימוד הפנימיות והבנת דרכי הגאולה, כמו שכתוב בזוהר: "כד יהא קריב ליומא משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא"! כשיתקרבו ימות המשיח, אפילו נערים יהיו מוכנים ללמוד את סודות החכמה.
כעין פגישת אור החיים הקדוש והבעש"ט
הדברים מזכירים את מה שאמר הבעש"ט, כי פגישה בינו לבין אור החיים הקדוש תביא גאולה. הבעש"ט הסביר כי הוא נפש של משיח צדקנו ואור החיים הקדוש הוא רוח משיח. מפגש וחיבור שלהם יביא לעולם את נשמת משיח צדקנו. הבעש"ט ואור החיים הקדוש ניסו להיפגש בארץ ישראל אך לצערינו לא הצליחו בכך. העובדה שהם לא הצליחו להיפגש בדור ההוא לא אומרת שממשיכיהם לא ייפגשו בדורות הבאים להביא גאולה לעולם.
כנראה שהרבנים פעלו באותה פגישה במקום מאוד עליון. שהרי עד אותה פגישה לא הסכים הרבי שיאמרו "אתחלתא דגאולה" על מה שקורה בימינו (בכמה וכמה מקומות, למשל שיחת תשמ"ג חיי שרה) ומאותה פגישה ואילך אומר הרבי "כל עניני הגאולה התחילו כבר, וכבר נמשכו בעולם הזה הגשמי". ו"נמצאים כבר בשלב הגאולה ממש". כמבואר לקמן.
