מה מקומה של מסורת משפחתית פשוטה אל מול ההלכה המוכרת?
הרה"ג סלמאן אליהו זצ"ל, אביו של מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל, נלקח לבית עולמו ביומו השני של ראש השנה. ומאז, בכל ראש השנה, היה רגיל הרב ללכת ברגל לאחיו הרב נעים זצ"ל ולקרוא שם יחד עם כל המשפחה תהילים לעילוי נשמת אביהם הצדיק. כך עשו שם גם ביום הראשון וגם ביום השני של ראש השנה. מכרים ושכנים רבים, וכן בני משפחה, היו מתאספים איתם וקוראים תהילים ביחד, החל מתום סעודת הבוקר ועד לתפילת מנחה ותשליך.
משפחה אחת, שבניה כולם תלמידי חכמים שלמדו בישיבת מרכז הרב, גרה בשכנות לבית הרב מרדכי אליהו. בראש השנה אחד, חזר אחד הבנים לביתו וראה את בני משפחתו כולם קוראים תהילים. התפלא ואמר להם: תלמדו גמרא, זה יותר חשוב. התחיל ויכוח הלכתי בינו לבין אביו שטען כי המסורת של המשפחה שלהם היא דווקא כן לקרוא תהילים בראש השנה.
מחלוקת לשם שמיים, מה יעשו בה? החליטו ללכת לשכנם, הרב אליהו זצ"ל ולשאול לדעתו. שאל הבן: כבוד הרב, מה יותר חשוב, גמרא או תהילים? השיב הרב בלא היסוס: גמרא. המשיך הבן: ומה יותר חשוב בראש השנה, ללמוד גמרא או לקרוא תהילים? ללמוד גמרא חשוב יותר, הפתיע הרב.
הסתכל הבן על אביו במבט של מנצח, אבל האב לא נכנע, הוסיף ופנה אל הרב ושאל: ומה הרב עושה בראש השנה? השיב לו הרב: אני קורא תהילים בראש השנה. שאל אותו הבן המופתע מדוע הוא עושה כך, והשיב לו הרב בפשטות: אבא שלי בראש השנה קרא תהילים, לכן גם אני עושה כן.
שמעו כן, חזרו האב והבן לביתם והמשיכו בקריאת התהילים.
