אני עובד בעבודה מאוד רגישה עם אנשים, והייתה תקופה שנפגעתי מאנשים שעבדו אתי. כתבתי לרב זצ"ל את הדברים במכתב, ובאתי לבית הרב במטרה להיכנס ולהראות לו את הדברים, אבל הרב היה עסוק מאוד ולא הצלחתי להיכנס אליו.
יצאתי בצער גדול מבית הרב. הרבנית שתחיה, שראתה אותי בצערי, לקחה את המכתב מידי ואמרה לי שתמסור אותו לרב בשמי כשהוא יתפנה. למחרת בערב הרב צלצל אלי ואמר: "שלום, מרדכי אליהו מדבר".
נבהלתי. ממש גמגמתי מהתרגשות.
הרב המשיך בדבריו: "קראתי את מכתבך מתחילתו ועד סופו. תמשיך לשתוק. שתיקה אף פעם לא הזיקה". הוא בירך אותי ברכות רבות, וחיזק אותי להמשיך בעבודתי. הוא סיים את השיחה, ואני קפאתי על עומדי, המום מגדולות הרוח של הרב ומהיחס שלו אל אנשים פשוטים כמוני.
(דורון גלבוע, מנהל היחידה לקידום נוער, מ"א בנימין)
