הכרתי בחור רציני ביותר בעל כוחות גדולים, שסיפר לי כי בעברו הרחוק הוא נפל לסמים קשים ביותר. כדרכם של סמים הוא התחיל בסמים קלים והריגוש לא הספיק לו, וכך הגיע לקשים יותר שגורמים לריגושים חזקים יותר. כל פעם הוא עלה מדרגה, עד שהגיע לסם הקשה ביותר שאפשר להכניס לגוף, סם שהלוקח אותו נכנס להזיות גבוהות למשך שלושים-ושמונה שעות.
לא היה קל להשיג את הסם הזה. הבחור היה צריך לעבוד קשה בשביל להשיג את הכסף על-מנת לקנות אותו. הוא היה צריך גם להפעיל קשרים מיוחדים עם סוחרי הסמים בשביל להשיגו. כשהסם היה לו ביד, הוא החליט שהמקום המכובד ביותר להזות עם הסם הזה הוא הכותל המערבי. והזמן הוא יום שבת. במקום הזה ובזמן הזה – הסם הזה ייקח אותו הכי קרוב לאלוקים. הוא חיכה ליום שישי בבוקר כדי להיכנס עם התחושות הללו לתוך שבת ולקח את הסם.
תוך זמן קצר התחילו ההזיות. הוא הרגיש שמחה גדולה. הילות. תחושת גדולות של רגשי קודש. הוא היה חייב לספר על התחושה ולחלוק את הרגש הזה עם מישהו. הסתכל סביבו וראה שכל האנשים שם לא יבינו אותו. הם במקום אחר. דרגות רבות מתחתיו. גם ההורים והחברים לא יבינו מה הוא מרגיש. הוא ידע באותה השעה שרק הרב אליהו זצ"ל יהיה מסוגל להבין אותו.
מייד עזב את רחבת הכותל ונסע לבית הרב. שם פתח לו הרב את הדלת, הסתכל עליו וקלט את מצבו. הרב הניף את ידו בביטול ואמר לו: "ההרגשות שלך עכשיו הן כלום. כשתתעורר תבוא אלי ואלמד אותך איך להגיע למקום הרבה יותר גבוה. בדרך ארוכה שהיא קצרה". הרב הבין כנראה בדיוק את ההרגשות שהיו לו באותה שעה, והפנה אותו למקום הרבה יותר גבוה מהמקום שהוא היה בו בהשפעת הסם.
סיפר הבחור: "כל כך השתוקקתי להגיע למקום שהרב דיבר עליו. אבל לא יכולתי. הרב אמר שהוא מוכן להסביר לי איך להגיע למקום הגבוה ההוא רק אחרי שאשתחרר מהשפעת הסם. הייתי שבוי בהשפעת הסם שלושים-ושש שעות. ובאותה השעה בבית הרב רק שעתיים עברו".
לאחר שפגה השפעת הסם, במוצאי-שבת, הוא בא אל הרב, והרב ישב והסביר לו את המסלול שצריך לעבור בכדי להגיע למעלה – "דרך ארוכה שהיא קצרה". הבחור קיבל זאת על עצמו, בו במקום לבש ציצית, בירך עליה "שהחיינו" והלך ללמוד תורה וגמרא ב"מכון מאיר". היום בחור הזה נשוי והוא מסתובב ברחבי הארץ ומפיץ את אור התורה במקומות נידחים ורחוקים. כי אפילו משם אפשר להגיע אל האור.
(הרב נחמיה טאו)
