סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק ראשון

הספדו של אליהו הנביא

 ועונה הזוהר כי לא נאמר "פי שנים מרוחך" אלא "פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי" ללמדך שבאותה רוח של אליהו יכול אלישע לעשות פי שנים ניסים. 

בזוהר (חלק א' דף קצ"א/ב') שואל רבי אלעזר על מה שנאמר על ידי אליהו לאלישע: "אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ – יְהִי לְךָ כֵן. וְאִם אַיִן – לֹא יִהְיֶה". אם אלישע יראה את אליהו נלקח לעולם העליון – יהיה לאלישע פי שנים ברוחו של אליהו. ואם לא – לא. וכי בכוחם של צדיקים לתת מה שאין להם. ועוד – למה זה קשור לראיית אלישע את הסתלקות אליהו?

ועונה הזוהר כי לא נאמר "פי שנים מרוחך" אלא "פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי" ללמדך שבאותה רוח של אליהו יכול אלישע לעשות פי שנים ניסים. וזה דווקא אם יראה את אליהו נלקח מעימו. מסביר הזוהר שהראייה הזו היא ללמוד את תורתו. להבין את עיקר כוחו – "אם תיכול למיקם על עקרא דרוחא דשבקנא לך בשעתא דאתנסיבנא מינך, יהא לך כדין" – אם תוכל לעמוד על עיקר הרוח שהשארתי לך בשעה שאלקח ממך – יהיה לך כן. אנו ננסה בספר זה לספר את המעשים ולנסות ללמוד את עיקרי הרוח שממנה נעשו כל המעשים הללו. "וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה'".

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי אֲנַחְנוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לִזְכֹּר בְּפִינוּ שֶׁבַח עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק רַבִּי מרדכי בֶּן חכם סלימאן ומזל אֵלִיָּהוּ ז"ל, כִּי יָדַעְנוּ שֶׁרְצוֹנְךָ הוּא לְסַפֵּר בְּשֶׁבַח הַצַּדִּיקִים, כִּי תְּהִלָּתָם הִיא תְהִלָּתְךָ, וְתִפְאַרְתָּם הִיא תִּפְאַרְתְּךָ. וּתְזַכֵּנוּ בַּעֲבוּר זֹאת – שֶׁיִּמָּשֵׁךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק מרדכי בֶּן חכם סלימאן ומזל אֵלִיָּהוּ וּתְטַהֵר מַחְשַׁבְתֵּנוּ וְתָסִיר מִמֶּנּוּ כָּל מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וְרַעְיוֹנִים פְּגוּמִים, וּתְזַכֵּנוּ לְמוֹחִין דְּגַּדְלוּת וּתְסַיְּעֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ בְּכָל עֵת לַעֲלוֹת לְעוֹלָם הַמַּחְשָׁבָה הַקְּדוֹשָׁה וְלַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּתוֹרָתַךְ וַעֲבוֹדָתַךְ וּבִגְּדֻלָּתַךְ, וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְדַּבֵּק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ תָּמִיד בְּמַחְשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת, זַכּוֹת וּנְקִיּוֹת, וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי בְּכַוָּנַת הַלֵּב, וּתְזַכֵּנוּ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וּבִרְעוּתָא דְּלִבָּא. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ אֲ-דֹנָי צוּרִי וְגוֹאֲלִי. וִיהִי נֹעַם אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 אין לה פרנסה והבת שלך לא תיפגע. נבהלתי, ובבוקר שאלתי את הרב מה לעשות, והוא השיב לי: מה שאמרתי לך בחלום. 
 הבית שממנו נורתה אש על אחינו נעים - פוצץ. "ויש תקווה לאחריתך". 
 היא היתה רגילה לומר שאין לאנשים שכל, כי התענוג האמיתי הוא לשמוע מהמטה ובלי מאמץ את כל הסליחות ואת התפילות. 
נולדתי בארצות הברית, ושם אנשים עובדים קשה בשביל להצליח ולהרוויח טוב, וגם אני שגדלתי שם חלמתי להיות עשיר גדול. אמנם החינוך בבית הורי היה ללמוד תורה, ובאמת למדתי תורה מבוקר עד ערב, אבל החיידק של...
 למה לבן הארמי, שהיה רשע כזה גדול, זכה לחתן צדיק כמו יעקב אבינו עליו השלום?" הרב חייך, בירך אותי ואמר: "יהי רצון שגם לך יהיה חתן צדיק כמו יעקב אבינו עליו השלום". 
כא. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ וְקָבַע לוֹ זְמַן לְפֵרָעוֹן לְאַחַר צֵאת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית – אֵין שְׁבִיעִית מַשְׁמָטָתוֹ, אַךְ אִם זְמַן הַפֵּרָעוֹן לִפְנֵי צֵאת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית – הַשְּׁבִיעִית מַשְׁמָטָתוֹ. כב. מַלְוֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ אֶת זְמַן הַפֵּרָעוֹן שֶׁיְּהֵא לְאַחַר...
 אז אמר הרב: יש לי עצה בשבילכן, כשאתן יוצאות לשידוך תאמרו לפני כן תפילה קצרה: "את הטוב תקרב, את הרע תרחיק והטוב בעיניך עשה". 
 "תסתכל באותיות הקטנות", הורה לו הרב שכמובן צדק, "מה, אתם לא רואים?" התפלא הרב. שלוש פעמים ביום תרוץ הרבנית לביתה כדי להביא לרב את המאכלים העשויים על פי חומרותיו הקפדניות. 
 ממש כמו שכתוב במשלי (משלי ד יח) "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם". 
שמחנו מאוד על התרומה הלא צפויה, אבל עוד לא הבנו עד כמה. עוד בטרם פתחנו את המעטפה, ביקשנו מאותה אישה שתאמר לנו מה שמה של התורמת, שנוכל לשלוח לה קבלה ומכתב תודה...
 אבל ההתלבטות העיקרית הייתה בין השם נועם, ע"ש הנועם אלימלך, שההילולה שלו חלה בחודש אדר שבו נולדה בתנו, לבין השם שוהם, שהבנו שהוא פחות מומלץ. 
 לקראת סוף השיעור הגיע הרב יוסף אלנקווה שליט"א אל הרב אליהו והניח על השולחן של הרב כמה עזרים לשטיפת כלים (ספוג, מברשת, ננס פלסטיק וכדומה).