סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק אחד עשר

הכול נקי

 הוא לא צריך ניתוח. תשחררו אותו הביתה. 

שנים רבות לפני שהרב מרדכי אליהו זצוק"ל היה הרב הראשי לישראל, והרבה שנים לפני שהרב היה כל כך מוכר וידוע לרבים בכח תפילותיו, במשפחה שלי ידעו שמתקיים בו "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע" (ישעיה סה כד).

אבי הרגיש מאוד לא טוב, לקחנו אותו לבית החולים והרופאים אמרו לנו שיש לו גידול סרטני, לא עלינו. הם חששו מאוד שהגידול הזה יתפשט בגוף ויצמיח גרורות ואמרו לאבי שהוא חייב ניתוח שבו יסירו את הגידול הסרטני. אחר כך יצטרכו כימותרפיה והקרנות להסיר את שיירי התאים הסרטניים.

אחי בא מיד למרן הרב אליהו זצוק"ל וסיפר לו. הרב אליהו מיד בא לבית החולים שערי צדק לבקר את מו"ר אבי, התפלל לידו ואמר: אין לך שום דבר, אתה בריא.

אנחנו היינו בטוחים שדברי הרב הם אמת לאמיתה, ורק חיכינו לראות איך זה מתקיים במציאות. לא עבר הרבה זמן ומגיע מנהל המחלקה לסיור בין החולים ומגיע לאבי, הוא מסתכל במסמכים ושואל את האחיות מה החולה הזה עושה פה, והן אומרות לו שאבי מחכה לניתוח.

מנהל המחלקה מסתכל שוב על המסמכים, מבקש בדיקות נוספות, מסתכל על האחיות ואומר להן בתמיהה: אני לא מבין מה הולך פה. הכול נקי. הוא לא צריך ניתוח. תשחררו אותו הביתה.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

סיפר יצחק צדיק מגבעת זאב: זכינו והרב מרדכי אליהו זצ"ל היה הסנדק בברית של בננו לפני 14 שנה. התלבטנו אז כיצד לקרוא לבן, האם מתניה או עידו. שאלתי את הרב זצ"ל והרב אמר – עידו....
 הסב הרב את פניו אל החלון והחל שוקע ומתעמק בלשון הזהב של הרמב"ם ובשולחנו הערוך והטהור של מרן ראשו בחלון ומוחו במצולות ים התורה אחרי נסיעה של כעשר דקות, נגעה האישה בכתפו של הרב ואמרה:...
מי שמכבד את אשתו - סופו להתעשר... הדברים הללו עשו רושם רב על מוכר הקרח, שראה את הכבוד שנוהג הרב באשתו למרות שהיה מדובר בפרוטות, והוא זכר אותם שנים רבות...
 אותו רב בא אל מו"ר הרב לקיטון הקטן שהיה בבית משפחת וינברגר ושאלו את השאלה. הרב חייך ושאל את הרבי: אמור לי איזו תשובה אתה חושב להציע לאותה שאלה? 
 הגעתי שוב אל הרב לבקש ברכה וישועה, הרב הסתכל עלי בחמלה ואמר לי בשקט: לצערי אשתך כבר נפטרה, ו"המתפלל על מה שעבר - הרי זו תפילת שווא" (שו"ע אורח חיים - סימן רל א). 
ביום המיועד הגעתי לבית-החולים, הלבישו אותי בבגדים מיוחדים והתכוונו להוציא לי את הגידול באמצעות צנתור. ברגע שהרופא התכוון לשים עלי את המכשיר הוא החליט לצלם שוב כדי לראות איפה בדיוק הגידול נמצא. הרופא צילם ועמד...
 הרב פנה אלי בחביבות רבה והודה לי על כל עמלי בהוצאת ספרו "שו"ת הרב הראשי" ובירך אותי ואת בני ביתי לשנה החדשה. 
 בבוקר היו מגיעים תלמידי "מכון מאיר" ורבניו, מוסיפים שמחה על שמחה ולוקחים עמם את הרב לישיבת "מרכז הרב" לפגישת שני ענקי התורה - הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל והרה"ג אברהם אלקנה שפירא זצ"ל. 
 אולם עתה באה המציאות וטפחה על פניו, הגע בעצמך, היה אומר בליבו, אם בנה הוא כבן ארבעים הרי שהיא צריכה להיות כבת ששים ואולי יותר.... 
ידעתי שאקבל ממנו תשומת לב מיוחדת, וזה ריגש ושימח אותי במיוחד. הרב הושיב אותי לידו, ואני פתחתי את תיק התפילין בידיים רועדות, הוצאתי אותן ממנו והתכוונתי להתחיל להניחן. אלא שאז רמז לי הרב בשקט שמשהו...
 גם כשהיינו נתקלים בקשיים כלכלים או אחרים, הוא היה רגיל לצטט את הפסוק: "ה' אתנו אל תיראום". 
 ופעם אחת סיפרה לי הרבנית שתחיה, שלרב אכן אין זמן לאכול את ארוחותיו בשל עול הציבור, וכיוון שבשל כך יש לו כאבי ראש, הוא חי על כדורים נגד כאב ראש.