סיפרה הרבנית אוריין: בחודש אייר תקפו אותי כאבים עזים בכף הרגל, שבאו והלכו. התברר כי יש לי זיהום בכף הרגל שיש לנתח. קבענו תור לניתוח, אך מיום ליום הכאבים הלכו והחריפו והתור לטיפול הכירורגי עדיין לא הגיע. ערב אחד תקפו אותי כאבים קשים ושום כדור לא הרגיע את הכאבים העזים. הייתי זקוקה לעזרתו של בעלי הרב כדי לנסוע למיון ולטפל בדבר בדחיפות. התקשרתי אליו, אך הוא היה עסוק בצורכי ציבור בעניינים של פיקוח נפש.
כשהבנתי במה בעלי עסוק נזכרתי בתפילות שבת: "וְכָל מִי שֶׁעוֹסְקִים בְּצָרְכֵי צִבּוּר בֶּאֱמוּנָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְשַׁלֵּם שְֹכָרָם וְיָסִיר מֵהֶם כָּל מַחֲלָה וְיִרְפָּא לְכָל גּוּפָם וְיִסְלַח לְכָל עֲוֹנָם. וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵֹה יְדֵיהֶם עִם כָּל יִשְֹרָאֵל אֲחֵיהֶם". אמרתי לבעלי שאסתדר בכוחות עצמי ורק ביקשתי ממנו ברכה בזכות הציבור שהוא עובד למענו.
בינתיים מצאה הבת הגדולה שלי סגולה לרפואה עם תפילה שחיבר מרן הרב אליהו זצוק"ל. עשיתי אותה בכוונה גדולה, וממש פלאי פלאים, עוד בטרם סיימתי להתפלל כל הכאב עבר כלא היה. לא האמנתי, אבל כל הכאבים עברו.
לטובת הציבור כתבתי את הסגולה והתפילה: לטבול שקית תה בכוס מים חמים. בפעם ראשונה לטבול ולומר "אברהם" ולכוון על מידת החסד. לטבול פעם שנייה, לומר "יצחק" ולכוון על מידת הגבורה. לטבול פעם שלישית לומר "יעקב" ולכוון על מידת התפארת. כן לטבול ארבע פעמים נוספות ולכוון על זכות האמהות שרה, רבקה, רחל ולאה.
לאחר שמסיימים יש לעטוף את התיון בשתי עטיפות ולזרוק. לברך "שהכל" על התה, לשתות אותו ולומר: "בזכות ריבונו של עולם ובזכות האבות והאמהות הקדושים שתשלח לי ולכל אנשי ביתי רפואה שלמה בנפש ובגוף, ברכה והצלחה לעבוד את ה' באמת ובתמים, והקב"ה הטוב בעיניו יעשה, כי אין עוד מלבדו".
