זכור לי היטב מקרה של אישה שהתקשרה ללשכה נרגשת מאוד להזמין את הרב זצ"ל לסנדקאות. כשהיא התקשרה היא ספק אמרה ספק שאלה: את זוכרת אותי? את ענית לי תשובה וביקשת מהרב בשבלינו ברכה לפני פחות משנה – והברכה הביאה לנו את הילד הזה!
היא סיפרה לי שהם גרים בגוש-קטיף, נשואים שבע שנים ולא זכו לילדים. היא התקשרה לבקש עצה וברכה מכבוד הרב, והרב שאל האם הם עשו חנוכת הבית. התפלאתי, לא הבנתי מה הקשר, אך כמובן חזרתי אליה ושאלתי אותה, היא ענתה שלא, מאחר שהם גרים בדירה שכורה.
חזרתי אליה עם תשובת הרב, שאמר שיעשו בכל זאת. כעבור יום או יומיים, לאחר שדיברה עם בעלה, היא התקשרה ואמרה שהם אשכנזים שלא נוהגים לעשות חנוכת הבית בדירה שכורה. חזרתי לרב ושאלתי שוב, והוא אמר שבכל זאת יעשו, וכך היה. באותו חודש היא נפקדה, ללא טיפולים כלל!
(נעמי קנובל, מזכירה בלשכת הרב)
