סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק ראשון

טוב מעט לצדיק

 המזכיר חשב שהתשובה היא פשוטה שצריך לקנות אוכל זול יותר אך בכל זאת שאל את הרב, ונדהם מתשובתו: "לאכול מעט, ובריא, ויש בזה ברכה". 

פעם שאלנו את הרב זצ"ל, דרך מזכירו, האם משפחה שיש לה אמצעים כלכליים מוגבלים צריכה לקנות אוכל בריא שעולה יקר יותר או אוכל זול שהוא פחות בריא. המזכיר חשב שהתשובה היא פשוטה שצריך לקנות אוכל זול יותר אך בכל זאת שאל את הרב, ונדהם מתשובתו: "לאכול מעט, ובריא, ויש בזה ברכה".

(רחל גורדון)

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 מביאים את הספר ואכן, רש"י כותב במפורש דברים שראש הישיבה האורח לא קרא או לא ידע אותם. מה עושים כעת? 
בזמן שהייתי ליד מיטתו של הרב ביקשתי ממנו ברכה. אני יודעת שזה נשמע מוזר, הוא בטיפול נמרץ ואני מבקשת ברכה. אבל הרגשתי שאני לא יכולה אחרת. הרב ברך אותי, ואז קרה משהו מדהים. הרגשתי אור...
 באחת הפעמים שנכנסתי לרב לקחת את המכתב, הרב היה מעיין במה שכתב ואמר לי: "פעמים שאני כותב המלצה ואני מסתכל עליה שוב ואני אומר לעצמי: מי כתב כאלה דברים, זה ממש ראוי לגניזה. 
 אי-אפשר לתאר את הפעילות של "אפרת" בלי העזרה של הרב אליהו והרבנית שתחיה. זאת לא היה עזרה מבחוץ, זאת שותפות בהקמה מההתחלה. 
לפני שאחי היקר נסע לשליחות במקסיקו הוא ביקש לקבל את ברכת הדרך מהרב זצ"ל. הצטרפתי אליו עם ארוסתי כדי לקבל ברכה לרגל אירוסינו. זה היה אחרי פורים. הרב שאל אותנו מתי החתונה, אך עדיין לא...
 הרגיעו הרב: ”אנשים באים אלי לספר לי את צרותיהם, אך כאשר אתם באים אני נזכר בתקופה שהייתה לי עם הרב קאפח בבית הדין ויש לי מזה קורת רוח ורגעים של שלווה“. 
 התשובה לא תהיה טובה, אך בע"ה היא תצטרך רק שישה טיפולים ואח"כ אין מה לדאוג". כך נהג הרב, שלא ידברו ושלא יחשדו בגדלותו. 
איך הכריע מרן בשאלה לבחור מעדה קדושה בישראל, שנמנעים מלישא בנות כהנים מהחשש שבנישואין אלו תאבד הבת כהן ממעלת הכהונה ? החובה והקדושה שיש לכל אחד ובמיוחד לישראל הנשוי לבת כהן להיקרא "בן תורה" !
 שאלתי איך זה קרה, והוא השיב שבעבר נפל מהאופניים, נפצע, ונשארו הצלקות. ברגע הזה הבנתי שעם האדם הזה אתחתן, וקיבלתי אישור למה שכבר ידעתי, כמה זכינו להיות הנכדים של סבא ואיזו רוח הקודש יש לו. 
 אנחנו היינו קונים, ואילו הרב זצ"ל היה נותן את הכסף למשפחה ענייה שהיה להם פחות משלנו. 
 אמר לו הרב: "אל תדאג, עכשיו הוא בסדר". נבהל הסב, שמא לפני כן הוא לא היה בסדר? 
 היינו מופתעים ולא הבנו את פשר הדבר. רק לאחר זמן רב הבנו את כוונתו.