סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק אחד עשר

אהבת התלמידים (המשך)

 אבל הם קיבלו חיזוק רוחני שאין כמוהו. הרגישו את הקדושה והאהבה של הרב והרבה שנים אחרי זה הם עוד זכרו וסיפרו את ההתעלות שהייתה להם באותה שעה. 

בהקשר זה סיפר הרב איתן שנרב מלוד: פעם באתי להתפלל בבית הכנסת של הרב אליהו בקריית משה עם תלמידים שלא נראים בדיוק בחורי ישיבה.

אחרי התפילה התאספו סביב הרב אנשים רבים לשאלות וברכות, אבל הוא עזב את כולם וניגש דווקא אלינו, למרות שלא ביקשנו ממנו דבר. הוא התעניין מהיכן אנחנו, וענינו לו שאנחנו מלוד.

לאחר מכן פנה הרב לכל האנשים שהיו בבית הכנסת ואמר: יש כאן תלמידים מלוד. ואז , במשך כ-15 דקות הרב אמר לנו דברי תורה על העיר לוד, על תגרי לוד מבבא מציעא.

לא הבנתי את כל מה שהרב אמר, ואני לא בטוח שהתלמידים הבינו כל מילה שלו. אבל הם קיבלו חיזוק רוחני שאין כמוהו. הרגישו את הקדושה והאהבה של הרב והרבה שנים אחרי זה הם עוד זכרו וסיפרו את ההתעלות שהייתה להם באותה שעה.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 הנהג נראה שפוף וכנוע, נשמע להוראותיו של הרב הזקן..., גם האוטובוס נשמע כמו מזמר במרוצת מהלכו עד ירושלים, ואולם מיודענו הנהג ידע מעתה לספר לחביריו על הרב הגדול עושה נס ופלא שעלה זה עתה ממרוקו... 
 והנה רק הופיע הרב בביתו של האבל לנחמו מיד אורו עיניו, והחל שואלו בעניני אבלות ומנהגים שונים, ויהי הם יושבים ומתדיינים עד אשר שבה נפשו של האבל ונפתח ליבו אל המבקרים שבאו אליו לנחמו... 
 מזוזות- אין להוריד מזוזות מדירה שבה התגורר אדם על מנת להעבירם לדירה חדשה, שאין בדבר סימן טוב. 
 היה רגיל על לשונו לומר מה ששמע מפי הרב יהודה צדקה ז"ל: "זריזות - חצי מזל". את הנרות של שבת היה מכין הרב לאשתו כבר בשעות הבוקר. 
כשרואים את זה בעיניים ממש - זה אחרת. אין שום הסבר למה שקרה שם...
 איך הרב התייחס לילד שלמד! זה נתן לי כל כך הרבה כוח כתלמיד, עד שבשבת בר המצווה סיימתי את ש"ס משנה בהשתתפות הרב. 
 מיניה וביה נתן הרב לשואל את מבוקשו, אמר לפניו א' התלמידים שיש להתפעל מענוות הרב להקל על השואל, אף לו השיב הרב, שכלל יסודי בדרך לימודו, הוא, ללמוד את נקודת הקולא שבהלכה קודם לימוד החומרא... 
 אני לא הייתי כל כך קרוב לרב זצוק"ל, וכשראיתי שמחפשים אותי להכניס אותי לאותו מעגל עם הרב וד"ר קריף ברחתי לאחור כי זה היה יותר מדי בשבילי. 
 בתקופה ההיא לא היו משפחות רבות ביישוב, וכשהרב שמע את המספר הוא השיב בנחרצות: עד שלא יהיו מאה משפחות ביישוב עטרת, אתם תתפללו כולכם יחד, אפילו ביידיש אם צריך. 
 מפקד המחוז לא היה יכול להרשות שאבנים ייזרקו על מי שהיה הרב הראשי לישראל, ונתן הוראה לשוטרים שעל ההר לירות אש חיה כלפי זורקי האבנים. כך פסקו זריקות האבנים על המתפללים. 
 והוא שיהיה תלמיד חכם שנשא בת תלמיד חכם. והצדיקים והחסידים הראשונים לא אכלו מסעודה שאינה שלהן". 
אחרי לילות ללא שינה ובכיות והתייעצויות רפואיות, נסענו לרב מרדכי אליהו זצ"ל ואמרתי לו בבכי מה שהרופאים אמרו לי. הרב הסתכל עלי במבט כל כך טוב ואמר לי: אל תדאגי! לידה קלה, ושיהיה במזל טוב!