סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק רביעי

המזוזה הרימה את הילד

 כאשר הגיעו לקומה התחתונה, התברר כי בחדרו של אותו בן לא הייתה מזוזה כלל. ברוך ה', לאחר שקבעו מזוזה, הוא חזר לעצמו מהר מאוד! 

יום אחד הבחינה אחותי שגרה בחו"ל כי בנה נהיה אפאטי ומאוד עייף, כאילו חלה במחלת הנשיקה. הרופאים עשו לו בדיקות שונות ולא גילו דבר. הוא לא הצליח להרים את עצמו, והיה עייף כל הזמן. אחותי טלפנה לבקש ברכה, והרב זצ"ל אמר לומר לה מייד לבדוק מזוזות.

אחותי הייתה בדילמה, אמרה שהם נכנסו לבית רק לפני שנה וחצי, וכל המזוזות חדשות. חוץ מזה, מדובר בבית גדול מאוד עם כ-25 מזוזות, וזה ייקח המון זמן ומדובר בהוצאה די גדולה. אך הרב אמר שוב לבדוק מייד, וכך היא עשתה. לקח לה כשבועיים, כי היא בדקה קומה אחר קומה, ומדובר בארבע קומות.

כאשר הגיעו לקומה התחתונה, התברר כי בחדרו של אותו בן לא הייתה מזוזה כלל. ברוך ה', לאחר שקבעו מזוזה, הוא חזר לעצמו מהר מאוד!

(נעמי קנובל, המזכירה של הרב)

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 זה היה מדהים. איך היא הצטערה אתנו לשמע פרטי הסיפור, ואיך היא שמחה שִמחה אמיתית למשמע תשובתו הנחרצת של הרב. 
הרב, שקלט מיד את המקום הרוחני שלי, הבין שאני צריך לקחת אחריות על עצמי ולהתעורר מחדש ואמר לי: מותר לך לעזוב את הארץ. הייתי המום. ידעתי שהרב אומר לאנשים לא לעזוב את הארץ, ולא הבנתי...
לפני כ-29 שנים הגעתי אל הרב מרדכי אליהו זצ"ל לבקש ברכה לזיווג. אבל הרב לא בירך מיד, אלא התעניין ושאל: מה הבעיה? האם את נפגשת עם בחורים? השבתי שאני נפגשת, והוספתי שהיו בחורים שנפגשתי איתם...
 תוך כדי בירור הדברים נודע לו שמו"ר הוא זה שנתן את העצה איך לבנות את המקווה, וכך הכיר בגדלותו ובידיעתו בדיני מקוואות. 
 גם היום כשאנו כבר אחרי השבעה וההספדים - אנו יודעים שכל הכרתנו אותו היא כטיפה מן הים. לא רק בכמות אלא באיכות, כל מה שידענו לא היה אלא קצה של קרחון של אדם שהיה כל...
 הנסים היותר גדולים לא מפחיתים את העוצמה של הנס שלנו, את האהבה שבה הרב קיבל אותנו, את האכפתיות. 
 בשנת תשמ"ה התארסתי עם בחורה מארגנטינה והחתונה הייתה אמורה להתקיים בארגנטינה אחרי שבועות. לפני חג הפסח באתי עם אחי (שהיה דיין בארגנטינה) לרב לשאול אותו איך לנהוג מעתה, כי היה ברור שאחרי החתונה אשאר לגור...
 האשה יצאה רגועה. למותר לציין שאכן נולד בן בריא ושלם. 
 הרב זצ"ל אמר לו לא לקנות את אותה הדירה, והמליץ בפניו על הצעה אחרת שהגיש הבחור, דירה בקומה יותר גבוהה. 
 הזיווג עלה יפה ובמהלך אחת הפגישות לקראת החתונה הם שמו לב שהשם שלו "אהרון" ושלה "הילה אורה", הם בעלי גימטריה זהה - 262. אין מילים בפינו לתאר איך הרב בעצתו הטובה של הוספת שם קבע...
 לא בגלל שהיא לא טובה, אלא בגלל שמישהו אחר המציא המצאה דומה בדרום אמריקה, ואת זה כל אותם המומחים לא היו יכולים לראות. אבל הרב זצ"ל ראה גם ראה, ובזכות ראייתו למרחוק ניצלתי מנפילה כלכלית...
 הרב כתב לאחי את הקמע, אחי נתן אותו למו"ר אבי, והחזיונות נפסקו. אנחנו במשפחה שומרים על הקמע הזה כעל בבת עינינו.