פעם אחת סיפר הרב כי לפני כמה שנים ארגן משרד החוץ כנס של כמרים ואנשי דת נוצרים בירושלים. לפני הכנס הסתובבו אנשי המשרד בבתי המלון השונים בירושלים ושכרו שם חדרים במרוכז ובמחיר זול לטובת הכמרים שעתידים לבוא לכנס. במהלך ההכנות שלהם הם הגיעו למלון "רייך" ורצו לחתום חוזה שכירות לקראת הביקור. אמר להם בעל המלון שלשם כך הוא צריך אישור של רב, והם התפלאו איזה הלכות יש בהשכרת חדרים לכמרים.
סיפר הרב שבעל בית המלון בא אליו ושאל אותו האם מותר לו להשכיר חדרים לכמרים. אמר לו הרב: לכמרים הללו יש צלבים על צווארם. ואף-על-פי שאצל אנשים פשוטים צלב יכול להיחשב כקישוט, אצל הכמרים צלב נחשב עבודה-זרה ואסור לבעל המלון לתת מקום בביתו לעבודה-זרה (שו"ע יורה דעה סימן קנא ס"ע י).
הלך בעל בית המלון ואמר למארגנים היהודים כי הוא מוכן לקבל את הכמרים, אבל בלי הצלבים. הם כעסו עליו ואמרו לו שהוא פנאטי וקנאי. איך הם יאמרו לכמרים להוריד את הצלבים? זה בוודאי יגרום לתקרית דיפלומטית ולביטול הכינוס וכו'.
השיחה הזאת גרמה, כמובן, לפיצוץ העסקה ולהפסד כלכלי שבעל הבית היה מודע לו. עברו ימים והגיעו לכנס יותר כמרים מהמתוכנן. החדרים שהוזמנו במקומות אחרים לא הספיקו לכולם. לא היה להם מקום ללון אלא בבית המלון הזה. חששו המארגנים ואמרו לכמרים: אנחנו לא אחראים למלון הזה. זה לא על דעתנו. אבל שלחו חלק מהכמרים למלון זה כי לא הייתה להם ברירה.
הלכו הכמרים למלון וביקשו להיכנס אליו. אמר להם בעל בית המלון שהמחיר הוא המחיר הרגיל, ללא הנחה של השכרה מרוכזת. עוד אמר להם, כי אין אפשרות להיכנס לבית המלון עם צלבים. אמרו לו: אין בעיה. אבל איך נלך לוועידה בלי הצלבים? אמר להם: שימו אותם בכספת, וכשאתם יוצאים מהמלון, קחו אתכם את הצלבים. הסכימו הכמרים לעסקה ברוח טובה וכך נעשה.
כשהגיעו הכמרים לוועידה שאלו אותם המארגנים בחשש גדול: איך קיבלו אתכם במלון "רייך"? השיבו הכמרים: יפה מאוד. במאור פנים. התפלאו המארגנים והמשיכו לשאול: ומה עשיתם עם הצלבים? ענו להם: שמנו אותם בכספת בחוץ. בעל המלון לא הסכים להכניס את הצלבים לחדרים, והבנו אותו. הוא אדם דתי וזו האמונה שלו.
הרב היה מספר את הסיפור הזה כדי שנדע, שאם אנחנו נעמוד על קיום ההלכה בלי להתכופף – גם הגויים יכבדו את ההלכה שלנו. אבל אם אנחנו מבטלים את ההלכות על-מנת לרקוד "מה יפית" לפני הפריץ שבא מרומא – שלא נתפלא אחר כך אם הוא יבזה את האמונה ואת תורת החיים שלנו.
