בנסיעות שלנו ברחבי הארץ, נהגתי להביא פקסים שהתקבלו בלשכה ולהקריא לרב זצ"ל. כשהייתי עוצר לרגע כדי לענות לטלפון, הוא כבר התנתק ממני ושקע בתורה. כשסיימתי את השיחה הייתי צריך להחזיר אותו לעניינים עליהם דיברנו. אפילו בזמן מחלתו הוא היה שקוע בלימוד.
יום לאחר הניתוח הראשון שלו, כשנתיים לפני פטירתו, בעודו מחובר למכשירים, ראיתי אותו מתחיל לעשות עם הראש תנועות של לימוד. שאלתי אותו: "הרב, אתה לומד?" והוא הנהן בראשו. כששאלתי מה הוא לומד, הרב כתב לי על פתק בכתב גדול ולא ממוקד שהוא לומד את סוגיית 'החי שנושא את עצמו ביום השבת'. שאלתי אותו: "מה מציק לרב? העובדה שלקחו את הרב באמבולנס ביום השבת?", והוא הנהן בראשו. זה הדבר שהפריע לו מיד לאחר הניתוח הקשה.
(הרב שמואל זעפרני, ראש לשכת הרב)
