ה שדי חמד אומר דבר פלא כאשר אדם מוטל על ערש דווי בשעת גסיסה אם הוא ת ח צריך להזכיר לו את שמות המסכתות שלמד, כגון "ברכות", "שבת" וכו '.
מספר מרן הראש"ל: כך נהגנו עם מו"ר ראש הישיבה. כששכב על מיטת חוליו וראינו שהוא עומד להיפטר מן העולם אמרנו לו ברכות אחרי רגע הניד את ראשו לאות חיוב אמרנו שבת שהה רגע ואחר הנהן. "הלאה", רמז לנו בעיניו. "כתובות", שתק קמעא ולבסוף הנהן. "קידושין", שוב, שתק קמעא ולבסוף הנהן. "גיטין", שוב, שהה ואחר הנהן. כך עבר מרן הרב עמו על כל מסכתות הש ס מסכתות שלמדו בישיבה – נצרך רק לרגע כדי לזוכרם, מסכתות שלא למדו בישיבה היה נצרך לזמן ארוך יותר.
