סיפר הרב רפאל עטייה: באחת התפילות שהתקיימו ברוב עם בהנהגת הרב מרדכי אליהו זצ"ל פניתי לרב וביקשתי ברכה לזיווג לאחת הבנות שלנו. הרב הסתכל עלי ואמר: ומה עם שאר הילדים? אני מברך אותך שלכל הילדים שלך יהיה זיווג הגון…
הרב תמיד חשב על הצרכים של העומד מולו, אפילו עוד יותר מהאדם עצמו, ולא נתן הרגשה שהאדם מכביד עליו או שזמנו קצר. להיפך. למה רק ברכה לאחד אם אפשר לברך את כולם?
