סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק רביעי

מניעת מחלוקת קודמת לסנדקאות

 מאיפה הוא יודע על המחלוקת האפשרית? אין זה כי אם רוח הקודש. 

ביום שבו היינו אמורים להשתחרר מבית החולים אחרי הלידה היינו בהתלבטות גדולה. אנחנו רצינו שהרב יהיה הסנדק, במיוחד לאחר שהרב עזר לנו כל כך בתהליך ההיכרות והשידוך, אבל הסבא של בעלי מאוד חיכה לילד הזה ורצה מאוד להיות הסנדק.

בעלי הלך לרב מתוך החלטה שהרב עצמו יהיה הסנדק. בתחילה הוא ביקש ברכה על השם שבחרנו. הרב בירך, ותוך כדי דיבור אמר לו: "ובקשר לסנדק – תמנע מחלוקות, תן לסבא!".

בעלי נדהם. מאיפה הרב יודע שהוא רוצה להזמין אותו לסנדק? מאיפה הוא יודע על הסבא שרוצה להיות סנדק? מאיפה הוא יודע על המחלוקת האפשרית? אין זה כי אם רוח הקודש.

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 למחרת שוב צלצלו למשטרה, וכשהגיעה הניידת ויצא ממנה השוטר, התברר שהפעם היה זה נין של אותו זקן, ולא עשה לו מאומה, וכך היה עם עוד שוטרים תורני לילה, כך שהתברר שכולם היו מצאצאיו של יחיא...
 היא סיפרה לי שהיא באמת עשתה את מה שאמרתי לה, ובאותו הזמן שהיא יצאה מהציון, יצא מהצד השני בחור. הם מצאו חן זה בעיני זו ותוך זמן קצר נקבעה החתונה. 
 ולא "דָמִי לֵיהּ כְּמָאן דְּמָנַח בְּכִיסֵיהּ" (מגילה ז ע"ב), אלא כמאן דמנח בידיה. אני כבר נשארתי בלי קול, צרוד ממש, אבל סבא המשיך לסמן לי עם היד להמשיך. 
 ב"ה נולד לנו ילד יקר שממלא את חיינו בשמחה. אשרינו שזכינו לכאלה צדיקים גדולים בדורנו. 
 הוא נכנס לביתו שם מחכה רעייתו ומראה לה את הכתוב. השניים מדברים ביניהם והוא לתדהמתו מגלה שהדירה בשכירות כמו גם הרכב ומפיו נמלטת זעקה חנוקה: "אני חושב שיש פה מקח טעות". 
 ענה לו הרב: "זה בגלל שלא אמרת האור החיים הקדוש!" כזה היה הרב מרדכי אליהו זצ"ל - אם במקום מסוים היתה קדושה, הוא ידע לזהות אותה, כי כל מהותו היתה קדושה - מידות, התנהלות, לימוד...
 כולם עקבו בדומיה, בפחד, בחרדה ובקדושה, ואין זה פלא, שכן מולם בתוך הארון טמונות עצמותיו הקדושות של החיד"א. 
 לאחר כמה דקות הופיעה הרבנית, חזרתי וסידרתי את העניין שהייתי צריכה והלכתי. אבל אחרי מה שקרה לי שם לא היה לי עוד אומץ יותר לחזור למחשבות הלא טובות האלה! 
 כאשר הבאתי לרב את ההזמנה והוא נוכח שהחתונה תתקיים ביום שני הוא אמר שזה קשה, כי יש השיעור בלוויין, ובמיוחד שהחופה הייתה אמורה להתקיים בעיר העתיקה, אל מול מקום המקדש. 
 "ומאיפה הבאת לנו מיץ ענבים לשתות בתחילת הביקור שלנו?" שאל הרב את רב היקב. רב היקב נאלם דום, והרב המשיך בסיור כאילו לא קרה כלום. 
 המשגיח בחוצפתו התקשר אל הרב ואמר לו: "מה עשית לי? ביישת אותי! 
 הדיין פינה יום שלם בשביל לשבת עם הרב זצ"ל על כל הספקות שלו בתיק הזה. הרב עבר על הדפים ותוך זמן קצר נתן את פסיקתו.