אבי ז"ל נפטר במוצ"ש. מיד בצאת השבת טלפנתי לרב כדי לומר לו שהמצב חמור והמערכות קורסות. מסרתי את ההודעה לאחד העוזרים, וסגרתי את שפופרת הטלפון. בתוך כמה דקות, טלפן אלי ר' ניסים ואמר בבהלה: "מיד, מיד תעשי כפרות על ראש אביך". התבלבלתי והתחלתי לשאול, קטע אותי ואמר לי:" הרב אמר מיד, מיד". מיהרתי למיטת אבי, עשיתי כפרות עם כסף על ראשו, ומיד לאחר מכן אבי נפטר. איך הרב שישב בביתו ידע לומר לר' ניסים להאיץ בי בדחיפות רבה, כדי שנספיק לעשות כפרה לפני הפטירה?
למחרת בבוקר, קמתי מוקדם, לפני 7:00 (מוקדם לפי שעון האשכנזים…) בדיוק גמרתי לומר את ברכות השחר כי רציתי להכין את החדר לתפילת שחרית, ופתאום צלצל הטלפון. הרב היה על הקו, ניחם אותי לפי הנוסח האשכנזי ואח"כ לפי הספרדי, וניתק. נותרתי המומה. מאוחר יותר בשבוע, הרב הגיע לנחם וזה היה שעת השיא של כל השבעה – עבור כל המשפחה ולא רק עבורי. ביקשנו מהרב שיתפלל על אימי, שתתחזק ותחזיק מעמד. הרב אמר: "מי אני שאתפלל? אביכם נמצא ליד כסא הכבוד – הוא יתפלל". לא היה מי שניחם אותנו ונתן לנו הרגשה טובה כמו הרב והרבנית תליט"א תבדל"א. שאלתי את העוזרים מה היה הלחץ, מדוע הרב טלפן ראשון, כ"כ מוקדם בבוקר? ותשובתם היתה: הרב היה צריך לעבור באותו היום בדיקות מסוימות, ודאג שאח"כ לא ירגיש טוב ולא יוכל להתקשר, ולא רצה לדחות!