בתקופה ההיא היה הרב זצ"ל מלמד שעתיים בבית הספר לפרנסתו. הוא היה מלמד את התלמידים בחום ובאהבה כמו בנים. סיפרו התלמידים, שהיו לרב באותם ימים, כי הוא לא היה יוצא מהכיתה בהפסקה כמו שאר המורים. או שבהפסקה הוא היה מדבר עם התלמידים או שהיה מוציא משניות מכיסו ולומד עד שיתחיל השיעור.