סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק רביעי

הרב, אנחנו בהריון

 הוא בירך אותנו בחום והרגשנו איך הוא מצרף את זכותו של הצדיק רב אריה לוין לברכה שלו אלינו. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים. 

פעם באתי עם אשתי ההרה אל הרב זצ"ל לקבל ברכה, כתבנו לרב כמו שמקובל לומר היום: "אנחנו בהיריון בחודש השמיני". כשהגשתי את הפתקה לרב, קצת הייתי נבוך כי זה נוסח חדש שמקובל היום. חשבתי לעצמי שאולי לא הייתי צריך לכתוב כך.

הרב קרא את בקשתי שבכתב בקול ואמר במעמד כל החבורה: "אתם כמו הצדיק הירושלמי, הרב אריה לוין, שאמר לרופא: הרגל של אשתי כואבת לנו". הוא בירך אותנו בחום והרגשנו איך הוא מצרף את זכותו של הצדיק רב אריה לוין לברכה שלו אלינו. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.

(פנחס בר חן, כוכב-השחר)

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 היא הייתה מגיעה לבית הוריי ביום ובלילה ומחפשת אותי, ולשמחתי הרבה הצלחתי שוב ושוב להתחמק מהם בניסי ניסים. 
ממש באותה השעה קיבלו על עצמם בני הזוג לפתוח כולל ליל שישי, עם מניין אברכים שיושבים מחצות לילה ועד תפילת שחרית, לומדים ומקבלים מלגה להוצאות השבת. לא עבר זמן רב, ובני הזוג זכו לישועה גדולה
 באותו זמן נפל אחד מבעלי הבריכה ושבר את ידיו ורגליו, ותהום כל העיר, ובכל העיתונות הזכירו את דבריו של הרב צדקה. 
 והיה מחבב ביותר את הרב יחזקאל דאום ז"ל, שהיה רב היישוב רמת-מגשימים, שהוא תלמיד חכם ובקי, ומקיים בגופו ממש את המצוות הללו התלויות בארץ. 
 התפלאתי שהוא ראה וזיהה אותי, אני לא כל כך מקורב אליו והוא לא היה אמור לזהות אותי ממרחק, אבל הפלא הגדול היה שכאשר ישבתי לצידו הוא אמר לי: "היום יום האזכרה של אמך, תעלה להתפלל...
נשארתי בציון הקדוש של הרב לבד, השבת עמדה ממש בפתח, ואני, שממש הרגשתי את הרב בהקיץ אומר לי לא לפחד ולהישאר בציון להתפלל, לא פחדתי והמשכתי להתפלל. הרגשתי ששערי שמים פתוחים ויש מי שמקשיב לי...
הלך האב והביא את בנו אל הרב. הסתכל הרב על הילד, נגע במקום הנפוח ואמר לו: אין לך כלום. אין לך שום דבר. לא צריך ניתוח. לך הביתה... חזרו האב ובנו לביתם, ובאמת לאחר יומיים...
 אבל כשראה שהעשיר קצת נבוך הוא שאל אותו: "בשביל מה באת אלי?" אמר העשיר: "לקבל ברכה". אמר לו: "בשביל לקבל את הברכה שלי, אתה לא צריך להביא לי כסף". 
 הוא למד, הפך להיות דוקטור לרפואה והיום הוא איש חסד גדול. הוא משמש רופא ברפואה דחופה, כך שהוא הראשון שמקבל את החולים במיון ועוזר להם עזרה גדולה, ממש כמו שהבטיח לרב. 
על הפסוק "וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה'" (ירמיהו יג, יז) אמר רבי אלעזר: "שלש דמעות הללו למה? אחת – על מקדש ראשון, ואחת – על מקדש שני, ואחת – על ישראל...
 מן העבר האחר של הקו נשמע קולה של המרכזנית העונה "א-מ-ן" בקול אדיר ובהטעמה ראויה על תפילת הרב... 
 כמובן שאמרנו תודה ענקית לד"ר אלחדיף, שהיה שליח כל כך טוב משמים להציל את החיים של הבן שלנו.