יש לי סיפור שקשה לספר אותו, כי הוא ממש פלא פלאים. הייתי מתפלל עם הרב קבוע במניין הוותיקין. באחד הלילות אירעה פריצה לביתנו ונעלמו כל התכשיטים של אשתי וגם מסרטת הווידיאו היקרה שלנו.
היה לנו צער גדול במשפחה בגלל אובדן התכשיטים והמהפכה ששררה בבית, אבל לא סיפרתי על כך לרב כדי לא לצערו.
כעבור שבועיים הרב שאל אותי: "מה קרה לך? למה נפלו פניך? בשבועיים האחרונים אני שם לב שאתה לא אותו שלום שהכרנו!".
סיפרתי לרב על הפריצה ועל כך שאשתי מאוד כואבת על התכשיטים שנעלמו לנו. לא סיפרתי לו באותה שעה על המסרטה שנגנבה גם כן.
הרב אמר לי: "אל תדאג! ברוך משיב אבידה לבעליה!".
כאשר חזרתי הביתה פתחתי את הארון לשים את הטלית והתפילין, והנה בארון מונחים להם כל התכשיטים. הפליאה אותי העובדה שרק התכשיטים היו שם ולא המסרטה!
שמחנו מאוד וסיפרתי את הסיפור הזה לבני משפחתי. כששמע על כך אחי הוא סיפר כי גם לו נגנבו תכשיטים לפני חצי שנה, וביקש שאפנה לרב לקבלת ברכה. לא רציתי להטריח את הרב, אבל אחי לא הרפה.
סיפרתי על כך לרב, ושוב ענה הרב: "גם לאחיך, ברוך משיב אבידה לבעליה". לא עברו כמה ימים וכל התכשיטים נמצאו מונחים במחסן הבית.
(ר' שלום כהן, ירושלים)
