סיפור על הרב מרדכי אליהו

מתוך הספר אביהם של ישראל חלק רביעי

קידוש השם. עובדה

 תראו דוגמה חיה איך מתנהג יהודי - "ובכל מאודך - בכל ממונך". ממנו תראו וכן תעשו. 

אדם בשם משה סלומון קנה מכונית מיד שנייה, וכעבור שבוע הוא ראה מכונית עם מספר כמו שלו נוסעת לפניו. הוא הבין שמכרו לו מכונית גנובה, שמספר הרישוי שלה הועתק מרכב חוקי אחר. היצר הרע אמר לו: אתה לא אמור לדעת שרימו אותך. שילמת כסף ויש לך מכונית – שתוק. אף אחד לא יתפוס אותך לעולם. מצד שני, הוא הבין שהוא נוסע ברכב גנוב. הוא נסע לתחנת המשטרה, אך השוטרים לא הבינו כלל מנין לו שהרכב גנוב. מספר הרכב הוא חוקי לחלוטין. רק אחרי שהוא התעקש אמרו לו להשאיר שם את הרכב וללכת.

מכיוון שהשוטרים לא עשו מאומה על-מנת למצוא את הבעלים החוקיים, פנה משה סלומון לסוכן הביטוח והצליח למצוא את בעליו האמיתי של הרכב שגר בצפון תל-אביב. בעל הרכב שמח על השבת האבידה ורצה להודות למחזיר האבידה, במיוחד כאשר הבין שמחזיר אבידה התאמץ בעבור זה והפסיד שמונים אלף שקלים – מחיר הרכב הגנוב.

בעל הרכב הגנוב גר, כאמור, בצפון תל-אביב. המוצא, משה סלומון, גר ביצהר. השבת אבידה זו ערערה לבעל הרכב הנגנב את כל מה שהוא "ידע" על אנשי ההתנחלויות. הוא ניצל את קשריו, הביא את צוות הטלוויזיה של אילנה דיין מהתוכנית "עובדה" לצלם את האיש במקום מגוריו ביצהר ולספר את הסיפור של "השבת האבידה" המיוחדת הזאת.

אך דא עקא, מדי שבוע נדחה שידור הכתבה מחמת אירועים כאלה ואחרים. יום אחד בא משה סלומון אל הרב מרדכי אליהו זצ"ל וביקש ברכה. הוא סיפר לו כי נקלע לקשיים כלכליים. גם פוטר מהעבודה. גם שילם שמונים אלף שקל על רכב וגם הפסיד את כספו. בנוסף, הוא רוצה לבנות דירה ולא יודע האם לעשות זאת או לא. הוא גם סיפר על תוכנית הטלוויזיה שצולמה ונדחית כבר כמה חודשים, ואמר שכמו שזה נראה עכשיו – לא נראה שהם ישדרו אותה.

הרב חייך אליו ואמר לו פעמיים: "תמשיך ותצליח!", בליווי תנועת ידו המעודדת.

מספר משה סלומון: אחרי שהרב בירך אותי הרגשתי שנפתחים לי השערים, אבל לא הבנתי עד כמה. מייד אחרי שיצאתי מבית הרב קיבלתי טלפון שהסיפור הולך להתפרסם בתוכנית הבאה, תוך כמה ימים. אך זה לא נגמר בכך. הסיפור הזה ריגש הרבה אנשים, ביניהם את היבואן של מכוניות "מיצובישי" בישראל. הוא כל כך התרשם מהסיפור, עד שהחליט להעניק לי מכונית חדשה. נסעתי מייד לבית הרב אליהו, שהיה בדרכו מהבית לבית הכנסת, וסיפרתי לו כי הברכה שלו התממשה מייד מעל ומעבר. הרב עצר את כל החסידים שליוו אותו, הניח את ידיו על ראשי, בירך אותי ואמר: "אשריך שזכית לקדש שם שמים ברבים".

הרב סיפר לקהל את כל השתלשלות המקרה של הנס ואיך הדברים התהפכו, ואמר לכולם שם: לא מספיק לדבר על השבת אבידה. צריכים גם לעשות. תראו דוגמה חיה איך מתנהג יהודי – "ובכל מאודך – בכל ממונך". ממנו תראו וכן תעשו.

(הרב אלי מימון, אחראי על תחום עגונות בבתי הדין הרבניים)

יש לכם שאלה?
כתבו לנו!

סיפורים נוספים:

 הייתי אצל הרב בשעה מאוחרת בלילה ובצאתי מבית הרב לקראת חצות הלילה נתתי לרב את הספר של אחי. למחרת, אחרי תפילת ותיקין, הייתי שוב אצל הרב. 
 לקראת סוף השיעור הגיע הרב יוסף אלנקווה שליט"א אל הרב אליהו והניח על השולחן של הרב כמה עזרים לשטיפת כלים (ספוג, מברשת, ננס פלסטיק וכדומה). 
 השיב לו הרב בחוכמתו: כשאנחנו באים לבית הכנסת להתפלל, אנחנו חושבים רק על הקב"ה ומתעלמים מכל הדברים האחרים. 
הרב, שהיה על הבמה ודרש, שמע את הדברים, היסה את הרב לופס ואמר: זה בסדר גמור, הילד יכול להמשיך לשבת. במקום היו עוד אנשים שהחליטו למחות על הדבר ורצו שאפנה את המקום, אבל הרב לא...
 מעולם הוא לא אמר "קר לי" או "חם לי" ולא ביקש להדליק מזגן או חימום! בס"ד 
 לימים נמצאה הרשימה המקורית הראשונה שכתב הרב זוין וראה זה פלא הרשימות תאמו זו את זו מילה במילה בלא חיסור ופירוד... 
 בינהם פנה מורנו הצעיר למעלת הרב חרל"פ זצ"ל, והוא היה בן שבע-עשרה שנה וכמה חודשים. לאחר שפרס מורנו הרב את שאלותיו לפני הרה"ג חרל"פ זצ"ל, ענה לו הרב חרל"פ, ומורנו הצעיר נפרד מהרב על-מנת ללכת...
 הרב נכנס לאחד החדרים וחוזר אלי ובידו חבילה עטופה בנייר לבן, ואומר לי: 'זה בשבילך מהמצות שלנו'! 
סיפר הרב בני מכלוף, לשעבר רב פיקוד צפון ורב פיקוד מרכז: כאשר בני יעקב היה בן שלוש, תקף אותו חיידק אלים. במקום לקחת אותו לבית החולים, לקחתי אותו אל הרב זצ"ל. זה היה מבהיל, כי...
 כל יום הוא היה עורך סבב בין כל עובדי המשרד, מהמנהל ועד למנקים ומודה לכולם. דווקא לעובדים הקטנים, הוא יצא מגדרו בכדי להודות, הוא רצה לרומם את רוחם. 
 בעלי יראת שמים. (תהלים נ') "ולרשע אמר אלהים: מה לך לספר חקי?". 
 אט אט יצא המזכיר מן הרכב כשהוא כולו אחוז שרעפים ומלא תפילה שדבריו יכנסו ללב מארחם,פסע לעבר הנהג ולחש באזנו "הרב אומר שתעלה לרכב ותניע...