זכיתי ללמוד אצל הרב זצ"ל הלכות שבת, ולמדנו דין "שהייה" ודין "הטמנה". ידעתי שהרב משתמש בפתילייה בשבת ולא בפלטה, שכן לדעת ה"בית יוסף" כל הנחה בערב שבת על מקור חום היא הטמנה. מאחר שעסקתי בתחום חשמל ובקרה, עלה בדעתי לפתח פלטה מיוחדת לכבוד הרב ולשימושו, שבה מקור החום הוא לא המקום שעליו מניחים את הסירים.
במשך כשנתיים פיתחנו כמה דגמים של פלטות שבת, והרב הדריך אותנו בכל שלבי הביצוע והבדיקה. מדי פעם באתי לבית הרב להיוועץ עמו בקשר לדגמים השונים. הרב ישב אתי בסלון, ואני נרעש ונפחד מגודל הזכות שאדם כל כך גדול יושב אתי בפשטות, ובבהירות מחשבתו העמוקה יורד אתי עד לפרטים הטכניים הכי מסובכים.
הרב דחף כל הזמן לקידום נושא הפלטה ולימד את הנושא בעשרות שיעורים שהעביר בהלכות שבת בארץ ובשידורי הלוויין. שבוע לפני ראש-השנה, באותה שנה שהרב נפטר, הלכתי לבקרו בבית החולים, וזאת למרות שידענו שאין כניסה לאיש. המתנתי במסדרון, ולפתע יצא הרב שמואל זעפרני מזכירו האישי של הרב ואמר לי להיכנס. נכנסתי ופגשתי את הרב חלש, בקושי מדבר, ובמעט שדיבר שאל אותי על הפלטה. סיפרתי לרב שהמלאי נגמר, מחיר חומרי הגלם עלה ויש עיכובים גדולים בייצור הפלטה.
הרב בירך אותי שאצליח, ובתוך חודש הוסרו כל המחסומים והפלטה יצאה שוב לשוק. לאחר זמן שאלתי את הרב שמואל זעפרני במה זכיתי שנכנסתי לחדרו של הרב, והוא סיפר לי שהרב שהיה על מיטתו שאל אותו לפתע: מי במסדרון? וכשהרב שמע את התשובה "אריה בעל הפלטה", הורה לו הרב להכניס אותי מייד.
לאחר שהפלטה יצאה לשוק קיבלתי מאות שיחות טלפון הלכתיות בנושא הפלטה, והרב הורה לי שלעולם לא לפסול או לבטל את הפלטות שיש בשוק ותמיד להקפיד ולומר שבפלטה זו יש הידור מצווה. גם בהוראה זו אנו רואים את אחריותו של הרב לכלל ישראל, ולא בכדי נקרא ספר זה "אביהם של ישראל".
(אריה זילברברג)
