לפני כשנתיים נסעתי ליד בית המדרש של הרב זצ"ל וזיהיתי תכונה רבה במקום. הייתי זקוק אז לברכה עבור חבר ולכן עצרתי את הרכב והמתנתי למו"ר הרב. אחרי זמן מה הגיע הרב, כולו הוד והדר, יצא מהרכב ועלה במדרגות לכיוון בית המדרש. מרוב שמחה ברכתי בשם ומלכות: "שחלק מחוכמתו ליראיו". הרב קפא לרגע על מקומו, ענה אמן, הישיר בי מבט ואמר: "ברכה לבטלה". הזדעזעתי ונחרדתי אך מיד התעשתתי, ושאלתי את הרב: למה?
הרב ענה לי ואמר: את זה מברכים כשרואים רב חשוב או אדמו"ר ולא אותי.
(מיכאל נחמן, מבשרת ציון)
