בימי בחרותו היה מו"ר הרב זצ"ל לומד בישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים, אצל הרב רבי עזרא עטייה עליו השלום. סיפר חכם רבי אליהו שרים זצוק"ל שהיה החברותא שלו בישיבה כי הם היו יושבים ולומדים תורה מעת סיום תפילת ותיקין ועד אחרי חצות הלילה. והיו שניהם אוכלים פיתה אחת, לבן אחד וביצה אחת שהיו מחלקין אותה ביניהם חצי חצי. כך היו לומדים תורה מתוך עוני, לקיים מה שנאמר במשנה באבות: "כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ, אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא" (פרק ו' ד').
