אישה אחת היתה נוהגת לבוא אל הרב זצ"ל ופונה אליו בלשון חברית, כאשר הסובבים את הרב תמהים על כך. כאשר זכתה להכיר את הבחור עמו עמדה להקים את ביתה, באה אל הרב והוא הפנה אותה לבוא וללמוד עם אשתי שתחי'. אמנם הזהירוה לבוא אלינו בלבוש שונה מזה בו היתה נוהגת ללכת… היא היתה מגדירה עצמה מסורתית ואילו ארוסה חילוני. ואכן היתה באה ולומדת לקראת חתונתה.
כאשר שמעתי שהרב זצ"ל יערוך לה את חופתה לא מצא חן הדבר בעיניי, שכן באותה תקופה עמדה להתחתן בזיווג שני, בחורה שחזרה בתשובה שהיתה מקפידה על קלה כבחמורה, וכאשר באתי ללשכת הרב לבקש עבורה שהרב יערוך את חופתה, אמרו לי: למה אתה מטריח את הרב? הרי אתה יודע שהוא יבוא רק לכבודך, והוא כל-כך עמוס. על-כן ויתרתי. והנה לזאת, שאף על לבושה אינה מקפידה לילך בצניעות, יבוא הרב ויערוך את חופתה? ענו לי: הרב יודע מה הוא עושה.
ואכן הרב ערך את החופה. הכלה היתה באה אל המקווה בשכונתנו. כעבור זמן מה סיפרה לנו שהיא הצליחה לשכנע ארבע נשים חילוניות העובדות עמה ללכת למקווה. יתר על כן, אחותה, שהתחתנה שנים לפניה ולא זכתה להפקד, הסכימה ללכת למקווה. לאחר טבילה ראשונה, נפקדה אותה אחות. אכן, הרב יודע מה הוא עושה…
(הרב זאב נוימן)
