מי שהכיר את ביתו של כבוד הרב זצ"ל יודע שהכניסה לחדר הלימוד שלו עוברת דרך מסדרון ארוך. כמובן שכשהייתי בא לביתו מדי שבוע להדפיס את השיעור 'קול צופיך' או לעשות הגהות על השיעור, תמיד הלכתי אחרי הרב.
בשבוע של 'שבע הברכות' שלי, באתי לביתו של הרב מספר פעמים בשאלות הלכתיות. כשהגענו למסדרון המוביל לחדר הלימוד שלו, הרב נעצר וסימן לי בידו ללכת לפניו. אמרתי לו: "כבוד הרב, אני אחריו", אך הרב לא וויתר, ואמר: "חתן כמלך!". "אבל הרב…" ניסיתי לשכנעו, אך הוא לא זז ממקומו עד שהלכתי לפניו והוא אחרי. באותם רגעים רציתי לקבור את עצמי באדמה מרוב בושה, אך ידעתי שעלי לקיים את הציווי של "ועשית ככל אשר יורוך".
(נעם הלוי, מדפיס שיעורי 'קול צופיך' של הרב)
