כשהבבא סאלי זצ"ל אושפז בבית חולים בירושלים, אמרו הרופאים שצריך לעשות לו ניתוח. באותה שעה הגיע הרב זצ"ל לבקרו. משהגיע לפתח חדרו עצר בעדו השוטר שניצב שם ולא נתן לו להיכנס. מייד נשמע קולו של הבבא סאלי: "תנו לחכם מרדכי להיכנס!".
כשנכנס הרב, ציווה הבבא סאלי ואמר לרב: "אתה תברך אותי שאבריא ולא אצטרך לניתוח". בירכו הרב כבקשתו. יום או יומיים אחר כך שוחרר הבבא סאלי לחיים טובים ולשלום.
סיפר הרב זצ"ל כי פעם הבבא סאלי אמר לו שהוא קיבל מאת ה' את המפתח של רפואת החולים, הוא אמר לרב כי לאחר פטירתו הוא יעביר את המפתח לרב אליהו זצ"ל.
חמש-עשרה שנים במתנה
בעלי עליו השלום, אברהם עיני, לקה בלבו ונאלץ לעבור ניתוח. תוך כדי ניתוח לב פתוח היה סיבוך, והוא התחיל לדמם. בעקבות הדימום מצבו החמיר, והרופאים אמרו לנו שהסיכויים שיחיה הם קלושים, וגם אם יחיה הרי שיהיה עם פגיעה מוחית קשה. אבל אנחנו, כמובן, לא ויתרנו. הגענו אל הרב יהודה מוצפי, והוא לקח אותנו לרב זצ"ל. כאשר הרב שמע על מצבו של בעלי, הוא הורה לנו לעשות לו פדיון כפרות עם תרנגול, ולא להתמהמה אלא לעשות מייד. ולא רק לעשות מייד, אלא לשחוט את התרנגול מעל ראשו. השעה הייתה כבר אחרי חצות, ולא פשוט למצוא תרנגול בשעה כזאת, אבל עוד לפני עלות השחר הופיע שוחט ליד מיטתו של בעלי, שהיה מחוסר הכרה, ועשה כפי שהרב אמר. הרופאים שהיו שם חשבו שיצאנו מדעתנו. אבל לא עברו שעתיים ובעלי התעורר מהניתוח.
לאחר שבעלי התעורר, הוא סיפר שהגיע לבית-דין של מעלה. נאמר לו שם שהוא סיים את ייעודו בעולם, אבל הוא מאוד ביקש לחזור. בבית הדין נאמר לו, שיחזירו אותו בכמה תנאים. התנאי האחד, שיחזיר תרומה שהייתה לו לאחת הישיבות והוא הפחית ממנה. התנאי השני, מכיוון שמדובר היה באדם צדיק שהקפיד מאוד בנושא הגזל, נאמר לו שאם יחזור יצטרך לתקן דבר קטן שפגם בתחום הזה במקום עבודתו. והתנאי השלישי, שיחזיר את משפחתו בתשובה שלמה.
לא יאומן, אבל אחרי הניתוח הזה, שהרופאים קבעו שרוב הסיכויים שלא יצא ממנו בחיים, זכינו ובעלי היה אתנו עוד חמש-עשרה שנים תמימות.
(שולמית עיני, ירושלים)
